שריף ושני סגניו- האחד אלכוהוליסט והשני נכה, שומרים על רוצח בבית הכלא, בשעה שאחיו וכנופייתו, מתכננים לפרוץ לכלא ולשחרר אותו. מערבון קלאסי, ששימש בסיס לשני סרטים נוספים של הוקס- "דו קרב באלדורדו "ו"ריו לובו". מסרטיו הגדולים של הווארד הוקס, שנעשה כתגובה ל"בצהרי היום", בעוד שבסרט ההוא השריף מבקש עזרה וכולם מתעלמים ממנו, כאן השריף דוחה את העזרה שמציעים לו אנשי העיירה. אחד מסרטי הידידות הגברית הנפלאים ביותר שבהם מסתבר לפי דברי המבקר דייויד תומפסון ש"גברים שמגלגים סיגריה, הרבה יותר מרשימים מגברים שמצילים את העולם."
המערבון הקלאסי של ג'ון פורד, שעומד היטב בשיני הזמן. וויאט ארפ (הנרי פונדה) הופך לשריף של טומבסטון ויוצא לנקום את רצח אחיו בידי גנבי בקר. העימות מוביל אל הקרב הגדול באו קיי קוראל, אבל ההפסד האפשרי כואב הרבה יותר בעקבות אהבתו של ארפ לקלמנטיין (קת'י דאונס), מורה עדינה וטובת מזג. עיבוד יפהפה לסיפור שסופר מאז בקולנוע פעמים רבות.
גרגורי פק מגלם את דמותו של האקדוחן ג'ימי רינגו, שמגיע לעיירה קטנה בה שוכנת אהובתו האבודה ובנו הקטן, שאותו אף פעם לא הכיר. כל העיירה נכנסת לטורים גבוהים, כשהאיש נכנס אליה, וחמום המוח המקומי כבר זומם כיצד לגרום לאיש לאבד את עשתונותיו, על מנת לחזות בווירטואוזיות האקדוחנית שלו. אבל האיש רוצה שיניחו לו לנפשו ומבקש לבלות בחיק משפחתו. לא כל כך הולך לו כשהשריף מעוניין להעיף אותו מהמקום, וכשאחריו מופיעים כמה קאובויז ממש עצבניים. מבוסס על דמות מערבונית אמיתית שכנראה שמה קץ לחייה בהתקפת מלנכוליה ואלכוהוליזם.
כנופיית לה-הוד מבקשת להשתלט על עיירה של כורי זהב ולנשל את תושביה, השלווים, מאדמתם. לעזרת כורי הזהב מופיע, משום מקום, כומר גבוה ויפה תואר, הנוקם את נקמתם. איסטוד, שזה סרטו האחד-עשר, יצר מערבון לפי מיטב המסורת, עם חלוקה ברורה של טובים ורעים, והאקדח כפוסק אחרון. ברוס סורטיס, צלמו הקבוע של איסטווד, צילם את הסרט ללא תאורה, והניגוד החריף בין החוץ והפנים והניצול המקסימלי של אפלולית החדרים, מעניקים לסרט פלסטיות מיוחדת במינה.
אישתו של השריף מאט מורגאן נאנסת באכזריות ונרצחת. המפגע משאיר אחריו אוכף, שמורגאן מזהה כשייך לחבר מן העבר שהפך לברון בקר עשיר. מסתבר שהרוצח הוא בנו של החבר, ריק, ואביו מסרב להסגירו. אלא שמורגאן לא מתכוון לוותר בקלות ומוצא עצמו מוקף מכל עבר. מערבון קלאסי נשכח אך בהחלט ראוי.
בסרט שנחשב למערבון האמריקאי המודרני הראשון מביא קלינט איסטווד (הטוב, הרע והמכוער) את כל המאפיינים של גיבור הז'אנר. אוקלהומה, 1873: איסטווד הוא ג'ד קופר, שנורה בידי חבורת אנשי חוק מפוקפקים. במהרה יתברר להם שהם עשו שתי טעויות גורליות: הם התעסקו עם האדם הלא נכון, ולא וידאו שהוא מת. טד פוסט (הארי המזוהם חוזר) ביים ואיסטווד מבריק כהרגלו.
מערבון-פוסט ויאטנמי אלים וחזק. השריף ג'יימס אווריל (קריס קריסטופרסון) חדור האידיאלים מנסה להגן על מהגרים-איכרים מפני ברוני הממון, המנסים לגזול את רכושם. נתן צ'מפיון (כריסטופר וואקן) הוא מנהיג כנופיית הרוצחים השכירים שאמורה לטבוח במהגרים, וגם מתחרהו של השריף על ליבה של אלה וואטסון (איזבלה הופר), זונה מקומית.
מערבון פסיכולוגי יוצא דופן של הבמאי אדווארד דמיטריק (המרד על הקיין), בכיכובם של הנרי פונדה (היו זמנים במערב), אנתוני קווין (זורבה היווני) וריצ'ארד ווידמרק (משפטי נירנברג). אנשי העיירה וורלוק נרדפים על ידי כנופיית בריונים המונהגת על ידי ארכי-פושע עלוב נפש. כדי להילחם בם, שוכרים התושבים את שירותיו של האקדוחן קליי בלייסדייל וחברו הטוב והנאמן, טום מורגן (שמה שיש ביניהם הוא הרבה מעבר לאהבה קולגיאלית). עם הזמן עולים פרטים מטרידים מעברם של השניים, כשמנגד עולה עבריין לשעבר להתחרות מולם על משרת השריף. דמיטריק מספק דמויות מורכבות שמצליחות להפתיע.
המרשאל מק'קנה יודע את מיקומו של אוצר אינדיאני חבוי, שהאגדה אומרת נשמר על ידי האלים. כולם רוצים להגיע לזהב, אבל רק הבנדיט קולורדו, אותו מגלם עומר שריף, עושה את הצעד הנכון וחוטף את איש הצבא. בדרך נתקלים השניים בעוד פורעי חוק שנכנסים אתם לתחרות הבלתי נמנעת, וכל זאת עוד לפני היכנסם לשטח האינדיאני.
מערבון ריאליסטי משועשע על כמה צעירים לא מקובלים חברתית שמגלים עולם ומלואו בשממה האמריקנית וזה בזה. סרטו של רוברט בנטון (קרמר נגד קרמר, הכתם האנושי) עם ג'ף ברידג'ס הצעיר (פישר קינג, סיביסקיט).
יחסיו הטובים עם האינדיאנים מקנים לשריף באחת העיירות מעמד גבוה במערב הפרוע, ומבדילים אותו משאר השריפים באזור. אולם כאשר מגיע לעיירה אויבו המושבע של בלוברי, בלאונט, בלוברי מקבל הזדמנות של פעם בחיים להתנקם במי שרצח את אהבתו הראשונה לפני כעשרים שנה.