אדווארד בלום תמיד נהג להאדיר את עברו כאדם צעיר. כל חייו היו מעשייה אקסטרווגנטית - החל מסיפורים על תאומות סיאמיות שחולקות ריאה משותפת, דרך אגדות על ענקים ומכשפות, ובעוד כל הנ"ל חובק את כל מרחבי תבל. לרוב, הצליח אדווארד לכבוש בסיפורי מעשיות אלו את לבבותיהם של כל האנשים בהם נתקל. כעת, עם גסיסתו האיטית, חוזר בנו המרוחק וויל הביתה, במטרה לטפל בו ברגעיו האחרונים. האמא סנדרה מנסה לנצל את המפגש המחודש כדי לחבר בין השניים, אולם לוויל תכנית משלו - להבין, אחת ולתמיד, מה אמיתי ומה לא בסיפורים של אביו. הסרט נע בין זמן ההווה המאוד לא פשוט לבין עברו של אדווארד כפי שהוא זוכר אותו, וכפי שמתגלה לצופים באמצעות פלאשבקים מרהיבים. כעת, על וויל להפריד בין המציאות לדמיון, בבואו להשלים עם סיפור חייו של אביוף לטוב כמו גם לרע.
השנה היא 1904, המקום - לונדון. בארי, סופר צעיר, מפתח ידידות אמיצה עם ילדי שכניו היתומים מאב ועם אמם החולה. הוא מוצא את עצמו שואב מהם השראה לכתוב מחזה על מקום קסום שבו אנשים לא גדלים או מתים, מקום ללא דאגה - ארץ לעולם לא. בארי הופך לתחליף-אב עבור הילדים הבודדים ומקור נחמה לאמם החולה. למרות הספקנות הרבה של הסובבים אותו הסיפור הופך למחזה וחייו של בארי ושל האנשים הקרובים לו ישתנו בעקבות ההצלחה.
כשאלן רואה ברחוב את צ'ארלי, שותפו לחדר מימי הקולג', הוא לא מבין למה הוא בקושי זוכר אותו ולמה הוא מתנהג בצורה כל כך מסוגרת. כשהוא מגלה שכל משפחתו של צ'ארלי נהרגה באסון התאומים, הוא מבין את הסיבה להתנהגותו המוזרה. אלן שלא מרוצה מחייו הבורגניים, נהנה להישאב לעולמו של צ'ארלי, ומנסה לעזור לצ'ארלי וגם לעצמו.
הקומדיה כובשת הלבבות בכיכובו המדהים של רובין וויליאמס, מחופש לאומנת בריטית מסורה וחביבה, מתקבל לעבודה בבית גרושתו וזוכה לטפל ולדאוג לכל מחסורם של ילדיו האהובים וכמובן להיות אתם יותר משהסכם הגירושין מאפשר לו. הוא יוצר חיים חדשים ומהנים עם משפחתו בדרך עליה לא חלם מאודו.
סרטו הנוגע ללב של גאס ואן סנט, "איידהו שלי" הוא סיפור על חברות בין מייק (ריבר פיניקס) וסקוט (קיאנו ריבס), זונות ממין זכר החיים ברחובות פורטלנד המחוספסת. סגנון חייו של סקוט הוא דרכו להביך את אביו העשיר והמדכא; מייק הוא נרקולפסי המאוהב בסקוט אך מתעקש שהוא סטרייט. השניים יוצאים לדרך בחיפושם אחר אימו של מייק.
פליסיטי הופמן כוכבת הסדרה "עקרות בית נואשות" זכתה על תפקידה בסרט זה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל טרייבקה 2005. ברי היא נוצריה אדוקה וטרנסקסואל רגעים לפני הניתוח לשינוי מין אליו היא חסכה במשך שנים. היא מקבלת טלפון מבחור צעיר בשם טובי שמתגלה כבנה, תוצאה של מפגש מיני חד פעמי לפני שנים. טובי נעצר בניו-יורק ובלחץ הפסיכולוגית שלה ברי יוצאת לשחררו מהכלא. טובי חושב שברי היא מיסיונרית שמנסה להחזיר אותו למוטב וברי לא טורחת לתקן את הטעות, הם יוצאים יחד במסע מניו יורק ללוס אנג'לס לקראת עתיד לא ברור.
צ'כוסלובקיה, תחילת שנות ה-80. מנהל בית ספר עממי מכנס ישיבת הורים מיוחדת, עקב תלונות שהתקבלו באחת הכיתות נגד המורה. המורה, גב' דראזדצ'ובה, אישה נעימה וחביבה למראה, סיגלה לעצמה שיטות מקוריות במיוחד לקדם את התלמידים, ובדרך גם לקדם מעט את עצמה. דרכים שדורשות מההורים טובות הנאה קטנות ולא מקובלות. כולם יודעים ושותקים, שכן הגברת המורה היא אלמנתו של בכיר במפלגה הקומוניסטית לשעבר, ובחברה שחיה תחת פחד תמידי עדיף לפעמים לשתוק, עד שטובת הילדים עומדת על הכף. "המורה" אשר מבוסס על סיפור אמיתי הוא סרט שנון ומרתק, אשר אפילו שלושה עשורים לאחר הקומוניזם מצליח לומר הרבה דברים חדשים על יחסי הורים- ילדים ועדיין להיות דרמה מהנה, קולחת ומשוחקת להפליא. הסרט כבש את הקהל והמבקרים בפסטיבל קארלובי וארי האחרון וזכה בפרס השחקנית הטובה ביותר.
מלודרמה אלמודוברית במיטבה, בכיכובה של אחת הקבועות של הגאון הספרדי - מאריסה פארדס ("הכל אודות אמא"). סופרת של ספרות זולה בשם ליאו, כותבת תחת שם בדוי - אמנדה גריס. בעודה מתמודדת עם היעדרויותיו התכופות של בעלה והתיסכול שלה מיצירתה הספרותית, מבקש ממנה העורך שלה לכתוב ביקורת על אמנדה גריס, בלי לדעת כמובן שמדובר באותה אישה. אלמודובר מטבל קיטש עם היצ'קוק, מדבר, כהרגלו, על הגבול בין מציאות לפיקציה, ומספק יצירה בוגרת ונפלאה.
סאם בולדווין הוא אלמן עגום. בנו מתקשר לתוכנית רדיו בתקווה למצוא לאביו אישה חדשה. אלפי נשים מכל המדינה נענות לסיפורו המרגש של סאם. אחת הנשים שהתאהבה בו קשות לא מצליחה להפגש איתו בכל מקרה.
שיגעון של מסיבה, הוא סרט נעורים צרפתי משנת 1980 בכיכובה של סופי מרסו שהיה להצלחה בינלאומית. הסרט בוים על ידי קלוד פינוטו ומככבים בו גם קלוד ברסו ובריג'יט פוסי. ריצ'רד סנדרסון שר את שיר הנושא "Reality", שהפך ללהיט ולקלאסיקה. שמו העברי של הסרט נבחר על ידי צופי זהו זה!, בתחרות שנערכה לגבי שם הסרט, כשיצא בארץ בסוף 1982.
ז'אן קלוד, גבר גרוש בתחילת העשור השישי לחייו ללא נקודות אור רבות: לא מעבודתו כמפנה אנשים מדירותיהם, ולא מאביו הקנתרני השוהה בבית אבות. אך כשהוא מחליט יום אחד להכנס לסטודיו לריקודי טנגו הנמצא בדרך לבית האבות של אביו, חייו לפתע מקבלים תפנית.
אוון הנסן הוא תלמיד תיכון בעל חרדה חברתית קשה המעכבת את יכולתו להתחבר עם אנשים אחרים ולהתיידד עמם. בעקבות התאבדותו של נער מכיתתו בשם קונור, הוא משקר על כך שהכיר את קונור, מה שמקרב אותו בטעות למשפחתו של התלמיד, והדבר גורם לו להסתבך אט אט ברשת השקרים שטווה על מנת לא לאכזב את משפחתו של הנער ועל מנת לא לאבד את המקום החם שקיבל בתוכה.
אודט טולמונד (קתרין פרוט) לא אמורה להיות מאושרת, אבל היא כן. בלתזר בלסן (אלברט דופונטל) דווקא אמור להיות מאושר, אבל הוא לגמרי לא. אודט, שכבר עברה את גיל 40, עדיין תקועה בין בנה, מעצב שיער סקסי, וביתה שתקועה שנים בגיל ההתבגרות. היא מוכרת מוצרי קוסמטיקה ביום, ובלילה תופרת תחפושות לבלרינות. יש לה חלום אחד: להגיד לבלתזר בלסן, הסופר האהוב עליה, תודה רבה על האושר שהוא מביא לחייה. הסופר העשיר והמושך נכנס לחייה בצורה מאוד לא צפויה - והחיים של שניהם משתנים בצורות שהם לא צפו.