ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן, בשידור חי ברדיו בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה. באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מבני המשפחה שמצליח לחמוק ממחנות המוות. עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.

קודי ג'ארט הוא לא סתם גנגסטר קשוח. קודי הוא פסיכופאת עם בעיות אדיפאליות, זאב בודד המכיר בעובדה שבעידן החדש שבא אחרי מלה"ע השנייה, שיטותיו מיושנות-משהו. מאידך קודי הוא מעין טרוריסט מודרני - רוצח קר מזג המוכן להרוג ולהיהרג למען המטרה ולמען האדרת שמו. בתחילת הסרט הוא רוצח שני פועלי רכבת שיכולים לזהותו. כדי לא להישלח לכלא בעוון רציחתם הוא מתוודה על שוד שהתרחש בעיר אחרת ונשלח לתקופת מאסר קצרה. כאן הוא מתיידד עם אסיר אחר, שהוא בעצם שוטר סמוי, והעלילה מובלת אל סיום אפוקליפטי מדהים... ג'יימס קגני, גדול הכוכבים של ז'אנר הגנגסטרים משנות ה-30, חוזר כאן אל חברת "וורנר" שבנתה אותו ואל סוג התפקידים שעשו לו את שמו. אבל כאן מדובר ביותר מאשר סתם סרט ז'אנר. כל הכללים של סרטי הפשע מנוצלים כדי להעלות חזיון פסיכולוגי סבוך בו באים לידי עימות הישגים מול כישלונות, קידמה מול נוסטלגיה, הגשמה מול אשמה. כל הנ"ל, בצירוף שרביט הבימוי הבוטח של ראול וולש הגדול, הופכים את "להט לבן" לאחד השיאים הגדולים של סרטי הפשע לדורותיהם.

האנסקר, כותב הטורים בעל העוצמה הרבה ביותר בניו יורק, נחוש בדעתו למנוע מאחותו להינשא לסטיב דאלאס, נגן ג'אז. לכן הוא מעסיק בחשאיות את סידני פאלקו,סוכנת עיתונות, כדי להפריד ביניהם בכל דרך אפשרית.

מותחן פילם נואר מצוין שבו בוגרט מגלם את דמותו של תסריטאי בעל חוש הומור מקאברי מאוד והתנהגות אלימה כשמעלים לו את הסעיף. לאחר שאחת מעמיתותיו נרצחת, נופל החשד עליו, אולם שכנה טובה מספקת לו אליבי והמשטרה יורדת מגבו. אט אט מתפתח לו רומן בין הסופר לשכנה, אבל עם הזמן מתגברות חששותיה שבן הזוג החדש מסתיר כמה פרטים לא נעימים בחייו. יכול להיות שעשתה טעות כשעמדה לצדו? בסופו של דבר, אנחנו נשארים עם פורטרט רגיש ומרגש של גבר עם יצר הרס עצמי מסוכן. בוגרט באחד מתפקידיו הגדולים

'לאחר שהשתחרר מהכלא מתכנן "המוח" דוק ריידנשניידר את השוד המושלם. לצורך המשימה,בגיבוי כלכלי של עורך דין מושחת, הוא מקבץ חבורת ברנשים שמוצאים בשוד אפשרות לגאולהמחיי הביבים. השוד, למרבה ההפתעה, מתגלה כלא מושלם, והחבורה מתייצבת בפני הגורלהסוגר עליה. פילם נואר של ג'ון יוסטון (הכבוד של פריצי), שביים והיה שותף בכתיבת התסריט.עם מרילין מונרו (חמים וטעים) באחד מתפקידיה הראשונים, תפקיד קטן שעזר לה רבות בדרךלכוכבות-על ולתהילת עולם.

טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.

מלודרמה אודות אשה קנאית ואנוכית הגורמת לסביבתה לסבל, או כדברי אימה: "הכל בסדר אצל הלן. היא פשוט אוהבבת יותר מדי". למעשה, היא אוהבת עד מוות. הסרט צולם בטכניקולור, והצבעים שמפיקה שיטה זו נוצלו היטב: סקורסזה כינה את הסרט "הפילם-נואר הצבעוני הראשון”, והסרט קטף את האוסקר על הצילום. העלילה חונקת, וג'ין טירני בהופעה מצמררת.

אדה מקג'ארט, (הולי האנטר) אישה אילמת המוצאת בפסנתר את הכלי לביטוי עצמיותה. אביה משיא אותה לחוואי ניו זילנדי, ומשגר אותה ואת בתה לחוף ניו זילנד עם הפסנתר, הבעל הטרי, אליסטר סטיוארט (סאם ניל) אינו מודע לצורך הנפשי של רעייתו בפסנתר, ומותיר אותו מאחור על החוף,בצר לה, פונה אדה לג'ורג' באינס (הארווי קיטל) החוואי השכן, ומבקשת ממנו שיעלה עבורה את הפסנתר מהחוף, ובין השניים מתפתחת מערכת יחסים מורכבת. סרט ניו זילנדי רגיש זה, זכה בפרס האוסקר לסרט הזר בשנת 1993, הסרט מתאר באופן חודר את רגשותיהם העצורים של הבעל המופנם, האישה האילמת, המובאת למקום פראי ומנוכר, והשכן הנוקט בפעולות לא שיגרתיות ע"מ זכות באהבתה. הסיום הדרמטי ישאיר אתכם עם הרהורים על כח רצון החיים.

1945 - שנתיים לאחר שחזינו בהתרסקות מטוסו בסהרה, מטופל "הפצוע האנגלי" (פיינס), במנזר נטוש באיטליה, על ידי חנה (בינוש), אחות מיחידת הרפואה של הצבא הקנדי המוצבת באיטליה. מתוך תחבושותיו (והאיפור הכבד) מגולל הפצוע, לאורך יותר משעתיים, את סיפור התאהבותו בקתרין (תומאס) אשתו של החוקר ההרפתקן (פירת"). את אותו סיפור של אהבה בלתי אפשרית, בגידה ומלחמה, מספר גם קראוואג"יו (דפו), קצין מודיעין בעל רעיונות שונים לגבי זהותו של הפצוע. לאורך מלודרמה סוחפת זאת מתאהבת חנה, האחות, בחייל נוסף המצטרף למושבם במנזר הנטוש. את כל הסיפורים אנחנו מקבלים כזכרונות, בפלאש-בק לאורך השנתיים הקודמות ולאורך המדבריות של אפריקה. הסרט מצולם בנופים המדבריים הנשיים בידו האמונה של ג"ון סיל ("העד") שזכה אוסקר על הסרט. פרסי אוסקר נוספים קיבל הסרט עצמו, בינוש כשחקנית המשנה, פס הקול, העריכה המוזיקלית, ההפקה, העריכה עצמה, עיצוב ותלבושות. סה"כ תשעה פרסי אוסקר ואף את פרס גלובוס הזהב.

ארצ'י מאיו ("לילה בקזבלנקה") ביים את סרט הפשע הזה בכיכובם של לסלי האווארד ("חלף עם הרוח"), בטי דיוויס ("הכל אודות חווה") הצעירה והאמפרי בוגארט בתפקיד הרע, מה שעשה לו ספתח לקריירה של כוכב-על. שני אוהבים מנסים לקיים את משאלתם למרות שהעניין מעורר קנאה אצל יריבים חסרי מצפון שלבסוף דואגים לחטוף אותם ועוד בני ערובה. הדיסק כולל דוקומנטרי על ההפקה וקומנטרי מפי הביוגראף של בוגארט

האמפרי בוגרט (קזבלנקה) וג'ורג' ראפט (פני צלקת) הם זוג אחים נהגי משאית, שיוצאים למסע בלווייתה של מלצרית חדת לשון בגילומה של אן שרידן (האוצר מסיירה מדרה). השניים מנסים לשרוד מצוקה כלכלית ועימותים מול אנשי עסקים מושחתים ותחרות גואה, תוך התמודדות עם מותו של מכר משותף. עוד מופיעה אידה לופינו, שסצינת ההתפרקות הנפשית שלה הקנתה לה חוזה אישי בהוליווד. גם בוגי המשיך הלאה ל"הנץ ממלטה" והפך לכוכב בעקבות הופעתו זו. ראול וולש (חום לבן) ביים במיומנות את סרט המסע המכונן הזה.

סימון (ראיין פיליפ) מתעורר בבית חולים כאשר הוא לא מצליח לזכור את השנתיים האחרונות של חייו. כאשר הוא מתחיל לזכור דברים מעברו, הוא מגלה את היכולת לנוע, בין השנה 2002 חזרה לשנת 1999. כאשר הוא מנסה את יכולתו, הוא מוצא את המעבר המקשר בין שני הזמנים. הדברים שהוא מגלה על עברו, לא נעימים במיוחד