אומברטו, עובד מדינה בדימוס, מתקשה להתקיים מהפנסיה הדלה שלו, לנוכח המציאות הקשה ברומא של אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה החברה מתעלמת לחלוטין ממצוקתם של אזרחיה המבוגרים, העניים והמקופחים. חבריו היחידים הם כלבו הנאמן, פלאג, ומשרתת בהיריון בשם מריה. בעלת הבית הרודנית שלו מאיימת לפנותו, וניסיונותיו הנואשים והכושלים של אומברטו להשיג את הכסף לשכר הדירה דוחפים אותו לשקול התאבדות. אך תחילה עליו למצוא בית לכלבו הקטן.

מזחמר מוזיקלי בהפקת אפל. 7,000 נוסעים תקועים לאחר פיגועי ה -11 בספטמבר בעיירה קטנה בניופאונדלנד, שם שוכנו והתקבלו בברכה.

השנה היא 1904, המקום - לונדון. בארי, סופר צעיר, מפתח ידידות אמיצה עם ילדי שכניו היתומים מאב ועם אמם החולה. הוא מוצא את עצמו שואב מהם השראה לכתוב מחזה על מקום קסום שבו אנשים לא גדלים או מתים, מקום ללא דאגה - ארץ לעולם לא. בארי הופך לתחליף-אב עבור הילדים הבודדים ומקור נחמה לאמם החולה. למרות הספקנות הרבה של הסובבים אותו הסיפור הופך למחזה וחייו של בארי ושל האנשים הקרובים לו ישתנו בעקבות ההצלחה.

דרמה קומית של ברוס ברספורד (רגעים קטנים של חסד). הגברת דייזי (ג'סיקה טנדי, נס ברחוב 8), היא אלמנה יהודיה מאטלנטה אשר אינה יכולה לנהוג יותר. בנה (דן אקרויד, צרות בצרורות), מתעקש על כך שתשכור נהג (מה שבשנות החמישים באמריקה אומר גבר שחור). היא מסרבת בכל תוקף אך בנה בכל זאת שוכר נהג בשם הוק (מורגן פרימו, שבעה חטאים). בתחילה היא מסרבת להיות מוסעת על ידו. אך לאט לאט הוא שובה אותה בקסמיו. עשרים השנים הבאות בחייהם של השניים מפתחות ידידות מופלאה, אשר בין היתר מדגישה את ההבדלים התרבותיים התהומיים ביניהם. ג'סיקה טנדי, שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט זה, היתה לזוכת האוסקר המבוגרת ביותר אי פעם (81). הסרט גם זכה באוסקרים על האיפור הטוב ביותר, הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. דן אקרויד ומורגן פרימן זכו רק במועמדויות.

לוקה שטיינר, יהודי גרמני שמצא מקלט בפריז מאז עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלץ לצאת לגלות בשנית ולעזוב את צרפת. הוא משאיר את אשתו, מריון, לנהל את התיאטרון היוקרתי שלו, תיאטרון מונמאטר. מריון חייבת להמשיך את פעילות התיאטרון, אך הדבר כרוך בקשיים. כיצד תוכל מריון לדעת, בתקופה נוראה של צרות כה קשות, היכן נמצאים ידידיה או אויביה? דרך תהפוכות אישיות והיסטוריות רבות, התנהגותה של מריון שטיינר וחבריה היא ביטוי נוסף לאמירה האמריקאית המפורסמת "ההצגה חייבת להמשך". טריפו בסרט נוסף על אהבתו לקולנוע, באווירה של כיבוש וקלאוסטרופוביה בצורה היפה ביותר

למיליארדר אדוארד קול ולמכונאי ממעמד הפועלים קרטר צ'יימברס אין שום דבר במשותף. בכלל. חוץ מזה ששניהם חולים בסרטן סופני. השניים חולקים חדר בבית חולים לחולי סרטן, ומחליטים שהם לא מתכוונים לבלות את סוף חייהם באותו חדר. הם בורחים מבית החולים, ומתכוונים לעשות את כל אותם דברים שתמיד רצו - ולא למות עד שיסיימו. שני החולים מצליחים לגעת איש בנשמתו של רעהו, והופכים לחברים טובים, גם אם לא סבירים. לקראת מותם, הם מגלים את האושר האמיתי בחיים.

קבוצה של צעירים בני מיעוטים מפרברי פריז מתרגלת קטע מהמחזה משחקי אהבה וסיכוי מאת מריבו לשיעור הצרפתית שלהם. עבדלקרים, או קרימו, שבתחילה אינו משחק בהצגה, מתאהב בלידיה. על מנת לנסות לפתות אותה, הוא מקבל את התפקיד של ארלקין ומצטרף לחזרה. אבל הביישנות והסרבול שלו מונעים ממנו להשתתף בהצגה כמו גם להצליח עם לידיה.

סיראנו דה ברז'ראק מהפנט במשחקי מילים שנונים בדו קרב מילולי או ביכולות חרבו בדו קרב אמיתי. אך, הוא משוכנע שהמראה שלו מותיר אותו לא ראוי לאהבה של חברתו הקרובה, רוקסן מלאת החן, סיראנו טרם הצהיר על רגשותיו כלפיה - ורוקסן התאהבה ממבט ראשון בכריסטיאן.

דרמה רומנטית על אישה אשר מקיימת רומן לאחר 30 שנות נישואים.