אמלי חיה בפריז, בעולם משלה, ממלצרת בבית קפה, גרה בדירה שכורה. חייה עוברים ללא ריגושים מיוחדים ואז יום אחד הכל משתנה. אמלי מגלה בדירתה קופסת פח ישנה ובה משחקי ילדות של ילד שהתגורר בדירה לפני שנים. היא מנסה לאתר את בעלי הקופסא, וכשהיא מצליחה להחזיר לו את ה-"אוצר", חייה וחייו משתנים. בעקבות כך מחליטה אמלי לשמח את הסובבים אותה ולעזור להם.
זמן, זכרון, היסטוריה. הצרפתי כריס מארקר יוצר קולנוע ניסיוני שגם אחרי עשרות שנים מצליח להיות חדשני ואחר. המזח (1962, 29 דק') יוצר בחצי שעה המורכבת מתמונות סטילס, מרגע קצר אחד של תנועת מצלמה ומפסקול אפקטיבי ומצמרר, עולם עתידני בו הפרט החולם ניצב מול עולם אפל שאחרי פצצת האטום.
לאחר שנכווה, כמו רבים אחרים לפניו, מהמקארתיזם האמריקני, חזר ז'ול דאסן (טופקאפי) לצרפת, שם ביים את יצירת המופת הזו. לאחר שהשתחרר מהכלא מחליט טוני להצטרף לחבריו על מנת לבצע שוד יהלומים ראוותני. את סצינת השוד, שנמשכת 28 דקות בשקט מוחלט, ללא דיאלוגים או מוזיקה, לא תשכחו לעולם. ללא ספק אחד מסרטי הפשע הטובים שנעשו אי-פעם, שהקנה לדאסן את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. עם ז'אן סרבה.
סאטין היא הכוכבת הזוהרת של מועדון הלילה המפורסם ביותר, בתחילת המאה העשרים. היא באה ממעמד נמוך, ומתכוונת להתחתן עם בן אצולה, כדי לבסס את מעמדה. אלא שבגורל רוצה אחרת וסופר צעיר כובש את לבה דרך שירים ומנגינות. כולם רוצים נתח מסאטין והנערה הצעירה חייבת להחליט לאן פניה מועדות.
שיתוף הפעולה של מרלין מונרו וג'יין ראסל, בסיפורן של שתי חברות טובות המטיילות לפריז כשבעקבותן יוצא בלש פרטי, הניב את אחד הסרטים המוזיקליים ההוליוודים האהובים ביותר. השיר שאותו מבצעת מונרו, "יהלומים הם חבריה הטובים ביותר של אישה", נכנס לפנתיאון הקולנוע וזכה למאות ציטוטים ומחוות.
אחת מן הקלאסיקות של פרנסואה טריפו, מן הבולטים ביוצרי הגל החדש הצרפתי ובכלל אחד מן הבמאים האירופאיים החשובים והמוערכים בכל הזמנים. נשיקות גנובות" הוא הסרט השני מתוך חמישה שבהן חזר טריפו אל דמותו של אנטואן דונאל, בגילומו של ז'אן פייר לויד.
מרכוס הוא חברה הנוכחי של אלכס. פייר הוא בעלה לשעבר של אלכס, וחבר של השניים. השלושה הולכים למסיבה. אלכס ומרכוס רבים, והיא עוזבת את המקום לבדה. בדרכה חזרה, היא נתקלת בלה טניה, סרסור, שאונס אותה. מרכוס ופייר, המחפשים את אלכס ומגלים אותה פצועה, מחליטים לקחת את החוק לידיים ויוצאים לחפש את לה טניה, כדי לנקום. מותחן פעולה מסעיר ואלים.
לאחר שהפרק הקודם ("נשיקות גנובות") הסתיים באירוסין, הפרק הנוכחי נפתח בחיי הזוגיות הזעיר-בורגניים של אנטואן וקריסטין. בדירתם בבנין משותף, עם שכנים טיפוסיים שקווי אופיים הבולטים משורטטים כאן בשתים-שלוש משיחות מדוייקות, עומדים שני האוהבים להביא יחדיו בן לעולם. אך אף שלכאורה עומד התא המשפחתי לקבל צורה מוצקה, מתקשים השניים לייצב את הזוגיות שלהם. לפתע מתאהב אנטואן ביפנית חביבה, ונאלץ שוב, לא בלי עזרתה של זוגתו, לגשש אחר מקומו בעולם. טריפו מגיש מבט אוהב ומחויך על גיבורו הצעיר, בן דמותו.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
סרט זה הוא בעצם הפרק המסכם את קורותיו של אנטואן דואנל, בן דמותו של טריפו. אנטואן הוא עכשיו אדם בוגר ואב לבת, על סף גירושין מאשתו כריסטין. הוא עובד כמגיה בהוצאת ספרים ומפתח את הקריירה הספרותית שלו. למרות שעבר כבר את גיל שלושים, אין אנטואן נעשה חכם יותר בכל הנוגע ליחסיו עם נשים, וכמו בנעוריו הוא ממשיך להיות רומנטיקן ללא תקנה ורודף נשים. את דואנל מגלם ז'אן-פייר לאו.
בונד - כדור הרעם הינו הסרט הרביעי במספר בסדרת סרטי הריגול והמתח של ג'יימס בונד בבימויו של טרנס יאנג (ד"ר נו, שמש אדומה). בסרט זה, תפקיד הסוכן בונד 007 מגולם ע"י השחקן שון קונרי (שם הורד, הפריצה לאלקטרז). ארגון הפשע ספקטרה זקוק לכסף ורוקם מזימה זדונית נגד בריטניה שתאלץ לשלם דמי כופר. הם חוטפים מפציץ הנושא שתי פצצות אטום ומאיימים לפוצצם אם לא ישולמו להם יהלומים בלתי מלוטשים בשווי 100 מיליון פאונד. כל סוכני '00' מתגייסים למשימה אך רק לג'יימס בונד יש יתרון שמוביל אותו, בחיפוש אחר הנשק הגנוב, ולעימות חזיתי עם אמיליו לארגו ופילגשו דומינו, בבריכה השורצת כרישים. עם תקציב של 5.6 מיליון דולר, שהוצא בעיקר על תפאורה תת מימית וטכניקות צילום מיוחדות, היה "כדור הרעם" הסרט הראשון בפרקי ג'יימס בונד המתרחשים בסביבת המים. חלק מהפטנטים המיוחדים שלו, כללו את הסילון המיוחד שאפשר את בריחתו האווירית המפורסמת של בונד. בחיפוש אחר נערת הבונד היפהפייה, דומינו, נשקלה מועמדותה של השחקנית האנגלייה ג'ולי כריסטי לתפקיד, אך לבסוף הוצע התפקיד למיס צרפת לשעבר, קלאודין אוגר, בעלת הנתונים המתאימים ביותר לתפקיד הנחשק
שיגעון של מסיבה, הוא סרט נעורים צרפתי משנת 1980 בכיכובה של סופי מרסו שהיה להצלחה בינלאומית. הסרט בוים על ידי קלוד פינוטו ומככבים בו גם קלוד ברסו ובריג'יט פוסי. ריצ'רד סנדרסון שר את שיר הנושא "Reality", שהפך ללהיט ולקלאסיקה. שמו העברי של הסרט נבחר על ידי צופי זהו זה!, בתחרות שנערכה לגבי שם הסרט, כשיצא בארץ בסוף 1982.
שיגעון של מסיבה 2 הוא סרט קומדיה צרפתי משנת 1982 בבימויו של קלוד פינוטו ובכיכובם של קלוד בראסור, בריז'יט פוסי וסופי מרסו. הסרט נכתב על ידי דניאלה תומפסון וקלוד פינוטו, והוא עוסק בבחורה שמתאהבת בילד וחייבת להתמודד עם שאלת ההתעלסות בפעם הראשונה.
ג'יימס בונד נשלח לחקור מפעל למעגלים חשמליים ונתקל במזימה זדונית של זורין בעל המפעל לפוצץ פצצות גרעיניות רק בשביל להשתלט על שוק המעגלים החשמליים העולמי ולא אכפת לו כמה מיליונים ימותו בתהליך, על ג'יימס לנסות לעצור את המדען המטורף הזה לפני שיצליח לבצע את תוכניתו.