צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
נחשב לאחד מסרטיו הטובים ביותר של צ'אפלין, "הנער" הפך גם את ג'קי קוגן לכוכב, כאשר הוא מגלם ילד קטן המאומץ ע"י הקבצן לאחר שהוא ננטש ע"י אימו, עדנה (עדנה פורביאנס). מאוחר יותר, עדנה מתחרטת על נטישתה. כאשר היא מוצאת אותו, היא עוקרת אותו מהקבצן, סצינה אשר הפכה לאחת המרגשות ביותר שנכללו אי פעם בקומדיה.
היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע ליוקון לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק (נהירה המונית של תושבים שהחלה ב-1897 לצפון-מערב קנדה בחיפוש אחר זהב). מזג אוויר גרוע תוקע אותו בבקתה מרוחקת עם כורה מחצבים שמצא מרבץ זהב גדול (מאק סוויין) ועם עריק נמלט (טום מוריי). לאחר שדרכם נפרדה, הכורה והפליט נלחמים על עורק הזהב של הכורה, לחימה שהסתיימה כאשר הכורה מקבל מהלומה בראש והעריק נופל אל מותו מצוק. הנווד מוצא את עצמו בסופו של דבר בעיירת מחפשי זהב ובה הוא מחליט סופית לוותר על חיפוש הזהב. לאחר שהוא לוקח על עצמו משרה להשגיח על בקתה של מחפש אחר, הוא מתאהב בבחורת מרזח בודדה (ג'ורג'יה הייל), כשהוא חושב בטעות שגם היא התאהבה בו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מותקף ע"י הכורה אותו פגש קודם לכן. הכורה לקה במחלת השכחה וכעת צריך את היחפן כדי לעזור לו למצוא את העורק שלו, על ידי זה שיוביל אותו חזרה לבקתה הראשונה.
הנווד הנצחי מוצא עבודה, ופוגש את אהבת חייו בקרקס.
סרט המדע הבדיוני והפרודיה הטורקי הראשון (והיחיד). עריף הוא הסטריאוטיפ הטורקי המוכר לעולם: עסקן תיירות ומוכר שטיחים. הוא גם מוכר בזמנו הפנוי תמונות מזויפות של עבמים. בסרט הוליוודי הוא האחרון שייחטף ע"י חייזרים ויסתבך בקנוניה גלקטית רווית מתח, אקשן ואף רומנטיקה. אבל זה לא סרט הוליוודי. הפרודיה הטורקית על סרטי מדע בדיוני בפרט והוליווד בכלל לא מחמיצה אף הומאז או בדיחה -- ממלחמת הכוכבים, המטריקס, האלמנט החמישי ועד לאון ואוז.
מעין שילוב פארודי בין "גריז" ל"קארי". בשנות החמישים זוג תלמידי תיכון שנרצחו, שבים לנקום במהלך נשף סיום השנה.