קודי ג'ארט הוא לא סתם גנגסטר קשוח. קודי הוא פסיכופאת עם בעיות אדיפאליות, זאב בודד המכיר בעובדה שבעידן החדש שבא אחרי מלה"ע השנייה, שיטותיו מיושנות-משהו. מאידך קודי הוא מעין טרוריסט מודרני - רוצח קר מזג המוכן להרוג ולהיהרג למען המטרה ולמען האדרת שמו. בתחילת הסרט הוא רוצח שני פועלי רכבת שיכולים לזהותו. כדי לא להישלח לכלא בעוון רציחתם הוא מתוודה על שוד שהתרחש בעיר אחרת ונשלח לתקופת מאסר קצרה. כאן הוא מתיידד עם אסיר אחר, שהוא בעצם שוטר סמוי, והעלילה מובלת אל סיום אפוקליפטי מדהים... ג'יימס קגני, גדול הכוכבים של ז'אנר הגנגסטרים משנות ה-30, חוזר כאן אל חברת "וורנר" שבנתה אותו ואל סוג התפקידים שעשו לו את שמו. אבל כאן מדובר ביותר מאשר סתם סרט ז'אנר. כל הכללים של סרטי הפשע מנוצלים כדי להעלות חזיון פסיכולוגי סבוך בו באים לידי עימות הישגים מול כישלונות, קידמה מול נוסטלגיה, הגשמה מול אשמה. כל הנ"ל, בצירוף שרביט הבימוי הבוטח של ראול וולש הגדול, הופכים את "להט לבן" לאחד השיאים הגדולים של סרטי הפשע לדורותיהם.
ספנסר טרייסי (משפטי נירנברג) מככב בסרטו הראשון של פריץ לאנג (מטרופוליס) בארצות הברית, לאחר שיצא לגלות מגרמניה הנאצית. הסרט מתאר את נקמתו של אדם שהואשם בחטיפה ומצא עצמו מותקף על ידי המון זועם ומוסת שארגן לינץ' בבית המעצר בו שהה. לאנג שוב מביע את דעתו על לקיחת החוק לידיים על ידי הקהילה (כמו ביצירת המופת שלו M), תוך התייחסות מוחבאת למה שהתרחש באותו הזמן במולדתו האירופית. את התסריט המועמד לאוסקר כתב נורמן קראסנה ("מר וגברת סמית'" של היצ'קוק).
מלודרמה אודות אשה קנאית ואנוכית הגורמת לסביבתה לסבל, או כדברי אימה: "הכל בסדר אצל הלן. היא פשוט אוהבבת יותר מדי". למעשה, היא אוהבת עד מוות. הסרט צולם בטכניקולור, והצבעים שמפיקה שיטה זו נוצלו היטב: סקורסזה כינה את הסרט "הפילם-נואר הצבעוני הראשון”, והסרט קטף את האוסקר על הצילום. העלילה חונקת, וג'ין טירני בהופעה מצמררת.
פילם נואר קלאסי... רוצחים שכירים הורגים אדם. את חקירת ההרג שלו מנהל המפקח רירדן, הנובר בעברו של הקורבן ומגיע אל קיטי קולינס, אישה יפהפייה. אך לא תמימה כפי שהיא נראית.
אדם בורח מבית הסוהר, שם הוא "מבלה" על רצח אשתו, רצח שהוא טוען בכל תוקף כי לא ביצע. עכשיו פניו מועדות לנקמה, אבל תווי פניו מוכרים מדי והוא חייב למצוא להם פתרון פלסטי. כאשר הוא מחלים מהניתוח, הוא משתכן אצל אמנית, אותה מגלמת לורן באקאל המסתורית. מכיוון שהגיבור שלנו הוא האמפרי בוגרט, רק טבעי שהשניים יתאהבו. בכל זאת מדובר בזוג טרי שרק נישא שנתיים קודם לכן! עכשיו השניים מוכנים להוציא לפועל כמה חקירות פרטיות משל עצמם כדי להביא לזיכויו ולתעודת פטור מסאן-קוונטין.
סרטו של ג'ון סטרג'ס (שבעת המופלאים) שמשתמש בקונבנציות המערבון הקלאסי כדי לחשוף את מאפליית החברה האמריקאית של שנות החמישים. אדם מגיע לעיירה נידחת כדי להעניק לאביו של גיבור מלחמה, מדליה על גבורתו בקרב. אלא שמהרגע שהוא יורד מהרכבת, אנשי הספר החשדניים אינם חדלים לרקום מזימה להברחתו ואפילו לרצוח אותו, הכל על מנת לשמור על סוד משותף מן העבר... עם ספנסר טרייסי (משפט הקופים), שזכה על הופעתו בפסטיבל קאן, בתפקיד הראשי.
תעלומת רצח מאת רודולף מאטה (הצלם של גילדה וסטלה דאלאס), שבה מגלה אדם כי הורעל ונותרו לו רק עוד יומיים לחיות. זהו מסעו ההזוי לגילוי הרוצח שלו עצמו. את המוזיקה כתב דימיטרי טיומקין, מי שאחראי לפס הקול של סרטים כמו ריו בראבו וענק. אדמונד או'בריאן (חבורת הפראים) בתפקיד הראשי.
מו"ל של עיתון מסלים את מאבקו בעונש המוות. לשם כך הוא מגייס את ארוסה של בתו, סופר בתחילת הדרך. השניים מביימים ראיות לרצח בלתי מפוענח של אישה. כאשר האצבע מופנית כנגד הסופר, כאשר הוא על סף גזר הדין, כאשר התרמית עומדת לצאת לאור, משתנות הנסיבות ואיתן גם גורלו של הגיבור... סרטו האחרון של לאנג בהוליווד מכיל את האלמנטים שאיפיינו את מרבית הקריירה שלו ? בחינת חוט השדרה המוסרי של גיבוריו ושל דרכו העקלקלה של הצדק. כאן, גם כי ההפקה סבלה מתת?תקציב, אך בעיקר כי חלקים מן הדרמה מתרחשים בבית המשפט, הוא מאמץ גישה קולנועית מרוסנת, יבשה משהו. אך דווקא יובש זה מתגלה לבסוף כאחד האלמנטים היעילים ביותר ההופכים את סופו של הסרט למוצלח כל כך.