ג'פרסון סמית, מנהיג תנועת נוער צעיר ואידיאליסטי, נשלח לבית הנבחרים, במקומו של סנטור, שהלך לעולמו. שולחיו המושחתים - מושל המדינה ואיל עיתונות - סבורים שתמימותו של האיש לא תאפשר לו להתחקות אחר מעשיהם ולחשוף אותם ברבים. בוושינגטון, מבהירה לו מזכירתו, כי דווקא הוא ולא אחר זכה במשרה. הפוליטיקאי הירוק והבלתי משופשף, נאלץ לצאת למלחמה נגד מכונה מפלגתית, מושחתת ומשומנת היטב ונגד עיתונות עוינת. "מה שחסר לו בניסיון, הוא משלים בלחימה", מאפיין מישהו בסרט את סמית. ואכן, התכונה הזו היא המסייעת לו, בסופו של דבר, לגבור על הנבלים ולזכות במלחמה אבודה מראש. "מר סמית הולך לוושינגטון" הוא סרטו הרוזוולטי ביותר של קאפרה.
סרטו של ארתור פן ע"פי מחזהו של ויליאם גיבסון המתאר את הפגישה הראשונה בין הלן קלר, אשר נולדה עיוורת, חרשת ואילמת, לבין מורתה ובת לוויתה אן סאליבן. גם בנקרופט וגם דיוק זכו שתיהן לאוסקרים על סרט זה. הסרט זכה גם לגרסאת כיסוי כשבה מגלמת דיוק את דמותה של סאליבן. חזק ומרגש בסצנות החזקות.
לוס אנג'לס, מרץ 1928: בבוקר שמש יפה של יום שבת ברובע הפועלים בפאתי העיר, האם החד-הורית כריסטין קולינס נפרדת לשלום מבנה בן ה-9, וולטר, ויוצאת ליום העבודה שלה כמרכזנית. אך כשהיא חוזרת לביתה הצנוע, היא נתקלת בסיוט הנורא ביותר של כל הורה: בנה נעלם. מיד החל מסע חיפושים ארוך ומתיש, אך וולטר נעלם ללא עקבות... לאחר כחמישה חודשים, נמצא ילד – הטוען שהוא בנה – והוא מוחזר לאם על ידי המשטרה, שרוצה כל כך לקטוף את פירות יחסי הציבור הטובים של מעמד החזרת הבן האובד לאמו. כשהיא מסוחררת מהמולת השוטרים, העיתונאים, הצלמים ורגשותיה הסוערים ממילא, כריסטין משתכנעת לקחת את הילד הביתה. אך עמוק בפנים, היא יודעת שזה לא וולטר. כשהיא לוחצת על מוסדות החוק להמשיך לחפש אחר בנה האמיתי, היא לומדת שבלוס אנג'לס בעידן האיסור על אלכוהול, נשים אינן יכולות לקרוא תגר על המערכת המשפטית ולצאת מזה בשלום. לאחר שהוגדרה כהוזה ולא שפויה, היא מוצאת בן ברית בדמותו של הכומר האקטיביסט גוסטב בריגלב, הנרתם לעזרתה במאבק מול המוסדות ומציאת בנה הנעדר.
ז´וליאן הוא ילד בן 12 שנשלח יחד עם אחיו הבכור ללמוד בפנימיה קתולית ספרטנית המיועדת לבני עשירים. יום אחד מצטרף לכיתתו ז´אן, ילד חדש ואפוף מסתורין. תוך חיטוט בחפציו, מגלה ז´וליאן את סודו הגדול של ז´אן - שם משפחתו האמיתי הוא קיפלשטיין: יהודי. היחסים בין שני הילדים מתהדקים והולכים, עד ליום שבו נכנסים לכיתה שני אנשי גסטפו בחיפוש אחר יהודים. המבט של הילד הנוצרי בחברו הנלקח לדרך שאין ממנה חזרה, צורב בזכרון משך חודשים ארוכים אחרי הצפיה. "להתראות ילדים" מחזיר את לואי מאל לעבודה בצרפת אחרי עשור של גלות יצירתית בארה"ב - אל סיפור אוטוביוגרפי-בחלקו שאותו חלם להסריט מאז החלה הקריירה הקולנועית שלו. תוך כדי הצדעה ל"אפס בהתנהגות", יצירת המופת של ז´אן ויגו, הוא מגיש סרט שקול, שסיגנונו מצטנע במתכוון, ומניח את עיקר המשקל על גישה אנינה ולא צעקנית, על סיפור אנושי ונוגע ללב, ועל החיים בצרפת של ימי הכיבוש הנאצי.
קאלו עברה בצעירותה תאונת דרכים קשה שריתקה אותה למיטה במשך חודשים ארוכים במהלכם החלה לצייר, בעיקר את עצמה ואת סבלה. הסרט מתאר הן את תהליך היצירה והן את מערכת היחסים הסוערת שלה עם בעלה המפורסם לא פחות הצייר דיאגו ריברה, והרומן שהיה לה עם המהפכן הגולה ליאון טרוצקי.
אחד הגדולים של דנמרק, מדס מיקלסן (Pusher II), מככב בדרמה של סוזאן ביר ("אהבות פתוחות") בתפקיד מנהל בית יתומים בהודו שנקרא בחזרה למולדתו. תורם עשיר מבטיח תרומה שמנה במידה והמנהל יבוא לפגשו באופן אישי. כשהוא פוגש את האיש ובני משפחתו, הוא מגלה כי אשתו של המיליונר מוכרת לו מעברו. השדים מציצים מהחורים ומחככים ידיהם בחוסר סבלנות... קלאוסטרופובי (תודות לאקסטרים-קלוזאפים), מעורר אי נוחות ומותח.
זוכה פרס השחקן הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה 2005 וסרטו השני של ג'ורג' קלוני כבמאי. הסרט מתאר את אחת התקופות האפלות ביותר בארה"ב בתולדות ההיסטוריה המודרנית, תקופת צייד המכשפות והרשימה השחורה. העלילה מתרחשת בשנת 1953 ועוקבת אחרי עבודתו של העיתונאי החריף אדוארד מורו שהגיש תוכנית חדשות ותחקירים ברשת CBS והצוות הנאמן שלו. הסרט מתאר את ההכנות למשדר ההיסטורי שבו התעמת עם הסנטור ג'וזף מקארתי שהיה אחראי על ציד המכשפות והרשימה השחורה שבה הואשמו אמריקאים חפים מפשע בפשעים נגד המדינה בשל היותם קומוניסטים. אותה תוכנית חדשות היסטורית נחשבת לציון דרך בתולדות הטלוויזיה ואירוע שנלמד בשיעורי אזרחות ותקשורת.
העלילה עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית. כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על סרט פטריוטי מאד על דמות פטריוטית מאד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.
מייקל פאראדיי הוא פרופסור בקולג' אשר נעשה אובססיבי בכל הקשור לקבוצות ימניות קיצוניות לאחר שאשתו, סוכנת CIA נהרגה בידי אחת מהן בייחוד לאחר שהשכנים החדשים, משפחת לאנג, מתחילה להתנהג בצורה מוזרה. כל תפנית המסתורין סביב המשפחה הזאת הופך למעיק יותר ויותר ושאלות רבות מבצבצות במוחו של פאראדיי. האם הוא רק מתנהג בצורה פאראנואידית, עקב מות אשתו, או שהוא באמת גילה קשר הרסני חדש ומסוכן.
סרט ביוגרפי המגולל את סיפורו של ג'יימס ווייל, במאי הסרט "פרנקנשטיין" (1931) ו"כלתו של פרנקנשטיין" (1935), בתקופת מלחמת קוריאה ב-1953. ווייל היה הומוסקסואל שפיתח ידידות עם הגנן שלו, נחת לשעבר.
"המלכה" של סטיבן פרירס עוסק בדילמות מסקרנות שנעשו מאחורי הקלעים בבית המלוכה הבריטי בעקבות מותה של הנסיכה דיאנה. בין השאר כולל הסרט את הדיון שנעשה בין טוני בלייר למלכה אליזבת בשאלות הנוגעות לגבולות הפרטיות של משפחת המלוכה. בסרט משלב פרירס חומרי ארכיון של האירועים, לצד משחקה של הלן מירן המגלמת את המלכה אליזבת, שמנסה להגן על כבודה של הממלכה, ושל מייקל שין שמגלם את ראש הממשלה הטרי טוני בלייר. את הנסיך צ'רלס מגלם אלכס ג'נינגס. כל אלה מתכתשים בסוגיה האם על ההלוויה להיות פתוחה לציבור או להישאר פרטית.
המהפכן המקסיקני אמילינו זפטה (מרלון ברנדו), איכר אנאלפביתי, ממריד את האיזורים הכפריים נגד הממשלה ולבסוף תופס את תפקיד נשיאות המדינה. ברנדו בתפקיד נדיר מביא לסרט זה 5 מועמדויות לאוסקר, ופיסלון אחד בו זוכה אנתוני קווין על הופעתו היוקדת.
דרך מספר סיפורים המשתלבים או מצטלבים זה בזה, המתרחשים כולם בכרך אמריקאי טיפוסי, מציג סיילס עולם אורבני רווי סמים, פוליטיקה רקובה, מתחים גזעיים ופער דורות. משוחק היטב ע"י צוות שחקנים שבראשם וינסנט ספאנו, טוני לו ביאנקו וג`ו מורטון ("אח מכוכב אחר"). לסיילס (במאי הנמנה על יקירי ה"אוזן") עצמו יש כרגיל CAMEO קטן. הסרט עשוי להותיר תחושת מועקה או חוסר נחת, אך הוא מומלץ בחום.
סיפור ייחודי על חיי גרייט, ילדה בת 16, במאה ה 17 בהולנד שעובדת אצל ורמר כעוזרת בית שמטפלת בששת הילדים במשפחה באשתו הקנאית ובחותנת הבלתי מתקשרת שלו. מתחים רבים נוצרים בבית כאשר האישה הקנאית חוששת שמתנהל רומן בין הבעל לילדה ומתפלאת עוד יותר לגלות שהילדה נתנה את עגילי הפנינה שלה בשביל הציור המפורסם.
סרט תיעודי המגולל את סיפורו של אנדריס ריפהאגן - פושע הולנדי שסחט יהודים שהסתתרו במהלך מלחמת העולם השנייה והיה אחראי למותם של מאות בני אדם.