האפוס המדהים שביים ספייק לי (עשה את הדבר הנכון) על חייו של המהפכן השחור, הרדיקלי והמוסלמי שבסופו של דבר נרצח כמו עמיתו-יריבו, מרטין לותר קינג. עם דנזל וושינגטון (המועמד ממנצ'וריה) שהיה מועמד לאוסקר על התפקיד הראשי, אנג'לה באסט (סאנשיין סטייט) וספייק לי עצמו.
סיפורו האמיתי של רובין, בחור צעיר, נאה והרפתקן שחייו לוקחים תפנית טרגית כאשר הוא מאובחן כחולה פוליו. בתמיכת אשתו האוהבת, וכנגד כל הסיכויים, מצליח רובין להתגבר על הקשיים של המחלה ולנהל את חייו באופטימיות והמון חוש הומור.
"פלה" מספר את סיפורו של שחקן הכדורגל האגדי, משנות ילדותו המוקדמות כבן לאב המשמש איש תחזוקה במרפאה ולאם שמנקה בתי עשירים, לרגע המכונן בגיל 17 כאשר כבש את הגול המנצח במשחק הראשון של ברזיל בגביע העולם ב-1958 והפך לגיבור לאומי. לאחר שנות התבגרות קשות בתנאים של עוני ואפליה, פלה הצליח להתרומם מעל מעמדו הכלכלי והחברתי הנמוך באמצעות צורת משחק חופשית ואותנטית שלא נראתה לפני כן על מגרשי הכדורגל. השראה לאומה שלמה, ולעולם כולו - פלה נודע כיום כאחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים.
העלילה עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית. כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על סרט פטריוטי מאד על דמות פטריוטית מאד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.
סרט ביוגרפי המגולל את סיפורו של ג'יימס ווייל, במאי הסרט "פרנקנשטיין" (1931) ו"כלתו של פרנקנשטיין" (1935), בתקופת מלחמת קוריאה ב-1953. ווייל היה הומוסקסואל שפיתח ידידות עם הגנן שלו, נחת לשעבר.
עיבוד (של צ'רלי קאופמן) לספרו האוטוביוגרפי של צ’אק באריס, מפיק טלוויזיה מצליח, שטען כי במקביל לקריירה הציבורית, הוא שימש סוכן של הסי.איי.אי. ובמסגרת עבודתו ביצע התנקשויות עבור ממשלת ארצות הברית. חייו הכפולים והמסתוריים הם מרכז סרטו של ג’ורג’ קלוני, שמלבד גילומו את סוכן הסי.איי.אי שעובד עם באריס, זהו הסרט הראשון שלו כבמאי. בסרטו הראשון מתגלה קלוני כיוצר אינטליגנטי, שופע הברקות ושנון. הוא לוקח את הסיפור המטורף, שספק אם יש בו אמת (הסי.איי.איי. לא מאשרים את הסיפור), ומוסיף לו רובדי טירוף משלו עם צילום מרהיב, תעלולי בימוי מבריקים והפתעות ליהוק, ויוצר פסיפס עשיר וציני של אמריקה, בה הפנטזיה, המציאות והטלוויזיה משמשים בערבוביה.
באמצע שנות ה-90, גארי ווב חשף כי סוכנות הביון האמריקאית מייבאת כמויות עצומות של קוקאין לתוך קליפורניה שנמכרות ב-"גטאות" בלוס אנג'לס וזאת בכדי לגייס כסף עבור "הקונטראס" - צבא המורדים בניקרגואה. למרות שהופעל לחץ עצום בכדי שלא יפרסם את הסיפור, ווב בוחר בכל זאת לפרסם את הסיפור ואת העדויות לכלל הציבור, ומוציא לאור סדרת כתבות בשם "הברית האפלה" שלימים הפך לספר. כתוצאה מכך חווה ווב מסע הכפשה מרושע שמונע על ידי סוכנות הביון האמריקאית. בשלב זה ווב מוצא עצמו מגן על יושרו, אמינותו, משפחתו וחייו.
פיטר גרינאוויי (כתוב בעור) יוצא מתוך ציורו של רמברנדט, "משמרת הלילה", לעלילת פשע מרתקת. הצייר ההולנדי המפורסם חי באושר עם אשתו, כשהוא מתבקש לצייר פורטרט של אנשי המשמר האזרחי של אמסטרדם. זמן קצר לאחר תחילת העבודה, אחד המצוירים מוצא את מותו בתאונה, אבל רמברנדט חושד במעשה רצח ומתחיל לחקור את הפרשה. הוא עושה שימוש בציור כדי להעביר מסרים. מעשה האמנות כמעשה בילוש – ואכן, גרינוויי חוזר לתמה של "חוזה שרטט".