בתרגום חופשי משפת הופי, "קויאאניסקאטסי" פירושו חיים לא מאוזנים (או חיים הקוראים לשינוי). הסרט הוא מבט פנורמי על החיים באמריקה, בלי פירושים, ללא עלילה. באמצעות אפקטים קולנועיים עוצרי נשימה - הילוך מהיר, הילוך איטי, זוויות צילום מקוריות, המוסיקה של פיליפ גלאס ועוד - לוקח אותנו גודפרי רג'יו מן הציורים האינדיאניים והנוף הפרוע אל האורבניזציה והשימוש בטכנולוגיה גרעינית.
בשנת 2004 בישרה חברת הביומד "תראנוס" ומי שעמדה בראשה – הסטודנטית המבריקה, אליזבת הולמס, את בשורת העתיד ברפואה: מעתה אין עוד צורך בלקיחת הדם ה"מסורתית". החברה החדשה המריאה: בשנת 2014 הוערכה שוויה של "תראנוס" ב-9 מיליארד דולר והיא הצליחה לגייס ממשקיעים בעלי שם עוד 400 מיליון דולר. הולמס עצמה, שהפכה למיליארדרית הצעירה ביותר בעולם מהון עצמי, זכתה לכינוי "סטיב ג'ובס הבאה". שנה לאחר מכן, סדרת כתבות ב-"וול סטריט ג'ורנל" חשפה שמדובר במתיחה - בדיקות הדם שהציעה החברה לא נעשו כלל בעזרת הטכנולוגיה שפיתחה. בעקבות הפרסומים נפתחה חקירה פלילית והרשות לניירות ערך בארה"ב הגישה תביעה אזרחית נגד "תראנוס" והולמס בגין גיוס כספים והונאת משקיעים. ערכה של החברה צנח מ-9 מיליארד לפחות מאפס.
סיפורם של האמנים, הסופרים והאספנים שנשארו נאמנים למכונת הכתיבה שלהם. השחקן טום הנקס, המוזיקאי ג'ון מאייר, הסופר דיוויד מק'קלו, האמן סם שפרד ז"ל ואחרים, מספרים בסרט הנוסטלגי כיצד נשארה מכונת הכתיבה ככלי שימושי עבורם וכמוזה. לצדם, מובא סיפורה של החנות האחרונה באמריקה שעדיין מתקנת את מכונות הכתיבה של קליפורניה. סרט מרגש ומשעשע המספק מדיטציה מעוררת מחשבה על הדינמיקה המשתנה בין בני אדם למכונות ומעודד אותנו לבחון מחדש את הקשר שלנו עם הטכנולוגיה הישנה והחדשה.
האם בקרוב נוכל "לעצב" את ילדינו עוד לפני לידתם? המהפכה המדעית מתקדמת בצעדי ענק, כשהתחום הבולט בה הוא הביולוגיה והמחקר של הגנום האנושי, בפרט. אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בהיסטוריה המודרנית היתה גילוי ה-CRISPR - מקטעי דנ"א שנמצאו אצל מיקרו-אורגניזמים לאחר שהועברו אליהם מוירוסים. הגילוי המרעיש הביא למסקנה שאפשר לתמרן את ה-DNA האנושי ולהשתמש בכך לצרכים שונים. מצד אחד, אותו "תיקון גנטי" יכול להביא לריפוי מחלות והעלמתן מהעולם אך מהצד השני, שמעורר גם מחלוקת, הוא יאפשר בעתיד "לעצב" ילדים לפי תכונות שנקבעו מראש. הסרט "הטבע האנושי" מציע הסתכלות מרתקת ופוקחת עיניים על הנושא תוך שהוא מציג את עמדותיהם של מדענים, מהנדסים ואנשים שחייהם יושפעו מהמחקר הגנטי. בפעם הראשונה בהיסטוריה, יש לנו הזדמנות לשנות את האבולוציה שלנו, אך האם עלינו לעשות זאת?