סרטם הראשון של להקת הביטלס היא קומדייה אשר מתארת יום "טיפוסי" בחייהם: מעריצים היסטרים, קרובי משפחה מטורפים והמון המון שירים. סרטו המצוין של ריצ'ארד לסטר דווקא מראה את חברי הלהקה בצורה נינוחה על המסך, כאילו נולדו לכך

בוראט, העיתונאי הקזחסטני המוכר מתוכניתו של עלי ג'י, יוצא למשימה חשובה: הצגת ארה"ב -המדינה מספר אחת בעולם, לעמו הנחשל. כצפוי, דברים מאוד משעשעים כשהתרבות האמריקאית פוגשת את בוראט. בדרך הוא מחליט שהוא יאתר את פאמלה אנדרסון ויישא אותה לאשה.

סוזן סטון, בלונדינית מלוקקת מעיירה שכוחת אל, מצליחה להגשים את החלום האמריקני: היא נישאת לבעל מסור וחרוץ, יש לה בית בפרברים וגם תוכנית טלויזיה. אמנם מדובר ברשת כבלים קטנה בה היא מגישה את תחזית מזג האוויר, אבל סוזן רואה במקום קרש קפיצה לעולם התקשורת, ובתור מורה אורחת לטלוויזיה בביה"ס מחליטה להפיק סרט על תלמידי תיכון בעיירה. ככל ששאיפותיה המקצועניות הולכות ותופחות כך הופך בעלה, האיטלקי השמרן למכשול... סאטירה חריפה של ואן סאנט על החברה האמריקאית ועל עולם הטלוויזיה בפרט.

14 שנים אחרי, חוזר סשה ברון כהן בסרט המשך עם הדמות המזוהה עמו כ"כ, דמותו הגרוטסקית של הקזחי החביב - בוראט. בוראט שוב מגיע לארה"ב כדי לחשוף את ערוות האמריקאים, והפעם עם בתו בת-העשרה. שמו הרשמי הארוך כל-כך של הסרט באנגלית - מגלה על דבקותו של סשה במאפייני הדמות ההזויה של בוראט אהובו. הסרט מומלץ בחום לחובבי סוג הקומדיות על גבול הפארודיות, המשדרות בחביבות ראויה לשבח ביקורת עצמית-שיפוטית, נוקבת אך מחויכת.