נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.
שלושה אזרחים צרפתיים - אריסטוקרט, פרולטר פריזאי ובנקאי יהודי - נופלים בשבי הגרמני במלחמת העולם הראשונה. על מחנה השבויים מופקד קצין פרוסי. בין השבוי האריסטוקרט למפקד הגרמני (אריך פון שטרוהיים בהופעה נפלאה) מתפתחים יחסי הבנה, בעוד ששאר השבויים מתכננים בריחה מהשבי. הסרט נחשב לאחד הסרטים ההומניסטיים הגדולים בתולדות הקולנוע. לצורך התסריט השתמש רנואר בחוויותיו כשבוי בגרמניה במלה"ע הראשונה ובזיכרונות ידידיו.
ברנדט היא תלמידה בפנימיית בנות שאוהבת לפלרטט עם הבנים שמעבר לגדר, לרוז ולקריספינה נולדו ילדים מחוץ לנישואין, מרגרט נאנסה ע"י קרוב משפחה במהלך שמחה משפחתית. ארבעתן מוצאות את עצמן מנודות מהחברה השמרנית שבה גדלו וממשפחותיהן, והן מועברות בבושת פנים ל"בית מגדלנה" - מוסד של הכנסיה הקתולית המנוהל ע"י נזירות קפדניות, בו הן אמורות לכפר על עוונותיהן. ארבעת הבנות, שאינן מבינות מדוע נגזר עליהן לשהות שם, עושות הכל על מנת להימלט ממנו, אך מסתבר שהדבר אינו פשוט כל כך... סיפורן של הארבע, המתרחש באירלנד הקתולית של אמצע המאה העשרים, הוא סיפורן האמיתי והקשה של כ-30,000 נשים איריות, שנדחו ע"י משפחותיהן ונשארו נתונות ל"רחמי" הכנסייה הקתולית. נשים אלו הוגדרו ע"י החברה כמופקרות, ככישלונות חברתיים שיש לתקן, מבלי שביצעו כל פשע, כשכל אשמתן מסתכמת בהיותן נפגעות תקיפה מינית, אמהות חד הוריות או ליברליות.
קייט בלאנשט מככבת בגאון בתפקיד המלכה אליזבת' הראשונה – אחת המונרכים החשובים ביותר בתולדותיה של בריטניה, ששלטה במאה ה-16. הסרט הראשון מבין שניים מתמקד בשנותיה הראשונות, עת עשתה המועצה שלה מאמצי על להשיא אותה, בעוד היא מנהלת רומן עם סר רוברט דאדלי, שנמצא בלתי מתאים ע"י המועצה להפוך למלך שלה. עוד ברקע - המאבק בין האנגליקנים לאלה ששאפו להחזיר את הקתוליות כדת רשמית בממלכה, לאחר שזו סורסה במהלך בדלני של אביה של אליזבת', הנרי השמיני.
עיבוד מרשים לספרו החשוב של גינתר גראס, שהקדים את זמנו בעשור לפחות. סיפור משפחתו של הילד אוסקר דרך זווית הראייה של מי שבחר להפסיק לגדול כשגילה עד כמה מלוכלך ולא אמין הוא עולמם של המבוגרים, ובסופו של דבר בחר ליטול בו חלק. עלייתם של הנאצים לשלטון מאפשרת גם לחריג כמו אוסקר להשתלב בחברה הארית הטהורה, ונפילתם היא הפתח שלו להשתחרר מהאינפנטיליות שבה דבק כל חייו. הילד דיוויד בננט - שמופיע היום בעיקר בתיאטרון - העניק לעיבוד הקולנועי חלק נכבד מייחודו. הסרט זכה באוסקר לסרט הזר
דרמה שמתחקה אחר אגדה, על פיה אישה גרמנייה במאה ה-9, יוהאנה פון אינגלהיים, הצליחה להסוות את זהותה המגדרית, תוך התקדמות בהיררכיה של הכנסייה, עד שהפכה לאפיפיור. לאחר שאהובה, גרולד, יוצא למלחמה, מצטרפת ג'ואן למנזר בנדיקטיני, לומדת רפואה ומגיעה לרומא בה היא ממשיכה להסתתר תחת זהות גברית. בעיר הקדושה היא מוצאת חן בעיניו של האפיפיור סרג'יוס (השחקן ג'ון גודמן), מה שסולל את דרכה לגדולה.