יותר מכל סרטי הגנגסטרים של שנות השמונים והתשעים, מסמן סרטו של סקורסזה את תחייתו של הז'אנר. אמנם הוא מגמד את המיתוסים הקשורים בעולם המאפיה, ומתבל את סרטו באירוניה והומור, אבל הסרט בכל זאת מכיל את מרבית מרכיבי הז'אנר הקלאסיים. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הנרי היל, גנגסטר שהפך לעד מדינה.

בסרטו מנסה מרטין סקורסזה לחדור מעבר למעטה הזוהר של לאס וגאס ולחשוף את עולם ההימורים על גיבוריו, מלחמות הכוח והרשת הסבוכה בה הוא פועל. העלילה מתרחשת בלאס וגאס של סוף שנות ה-60 ומתארת משולש אהבה בין מנהל קזינו, אהובתו וחברו הטוב ביותר. אגב כך, נחשפת המאפיה הפועלת מאחורי החיוכים המזוייפים של הדילרים ונשות החברה, ושולטת בענינים ביד רמה, כגוף מאורגן בעל חוקים פנימיים משלו.

זוכה 7 פרסי האוסקר הגרמני לשנת 2006 - כולל הבימוי, השחקן, שחקן המשנה והתסריט הטובים ביותר. זוכה 3 פרסי האוסקר האירופאי לשנת 2006 - כולל תסריט, סרט ושחקן. מועמד לגלובוס הזהב 2006 - לסרט הזר הטוב ביותר. ג'ורג' וקריסטינה-מאריה הם זוג אינטלקטואלים נוצץ במזרח גרמניה של ראשית שנות השמונים לפני נפילת החומה. הוא מחזאי ואיש רוח מוכשר והיא שחקנית מצליחה. ויזלר הוא סוכן מיוחד שמונה לעקוב אחר חייהם ולוודא שהם "נאמנים למפלגה". הוא לא שיער שחייו ישתנו ללא היכר מרגע שיתחיל ה-"מבצע" והוא יכנס לחייהם. ויזלר מוצא עצמו מפתח בחשאי אמפתיה וההערצה כלפי בני הזוג ואורח חייהם. היחשפותו לשירה, לחופש הכתיבה וליצירה שלהם, מביאים אותו להתבונן מחדש בחייו. ויזלר נפתח אל עולם אחר לגמרי, אותו הקפיד תמיד להרחיק מעליו.

פסיכולוג נשלח אל תחנת החלל הממוקמת מעל אוקינוס סולאריס המסתורי כדי לחקור את מותו של מדען. שני המדענים האחרים שחיים בתחנת החלל מספרים לו על התרחשויות מוזרות במקום ובעצמם מתנהגים בריחוק לא ברור. כשהמדען פוגש שם את אשתו, שנפטרה שבע שנים קודם, הוא מתחיל להאמין לקיומן של ישויות אינטיליגנטיות לא מוכרות. מדע בדיוני מורכב ופילוסופי, מבית היוצר של אנדריי טרקובסקי, שגם השתתף בכתיבת התסריט. הסרט זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן.

סרט הקולנוע הראשון של במאי הטלוויזיה הבריטי, רולנד ג'ופה (המשימה). סיפור ידידות בין עיתונאי אמריקאי ועוזרו הקמבודי, פראן, על פי חוויותיו של כתב הניו-יורק טיימס, סידני סאנברג. חלקו העיקרי של הסרט מוקדש למרחץ הדמים, שעורכים החמר רוז', בשעה שפראן מנסה לשרוד במחנות כפייה, שבהם מחנכת המפלגה את האזרחים ועורכת טיהורים המוניים.

דרמה קומית של ברוס ברספורד (רגעים קטנים של חסד). הגברת דייזי (ג'סיקה טנדי, נס ברחוב 8), היא אלמנה יהודיה מאטלנטה אשר אינה יכולה לנהוג יותר. בנה (דן אקרויד, צרות בצרורות), מתעקש על כך שתשכור נהג (מה שבשנות החמישים באמריקה אומר גבר שחור). היא מסרבת בכל תוקף אך בנה בכל זאת שוכר נהג בשם הוק (מורגן פרימו, שבעה חטאים). בתחילה היא מסרבת להיות מוסעת על ידו. אך לאט לאט הוא שובה אותה בקסמיו. עשרים השנים הבאות בחייהם של השניים מפתחות ידידות מופלאה, אשר בין היתר מדגישה את ההבדלים התרבותיים התהומיים ביניהם. ג'סיקה טנדי, שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט זה, היתה לזוכת האוסקר המבוגרת ביותר אי פעם (81). הסרט גם זכה באוסקרים על האיפור הטוב ביותר, הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. דן אקרויד ומורגן פרימן זכו רק במועמדויות.

לאחר שהפרק הקודם ("נשיקות גנובות") הסתיים באירוסין, הפרק הנוכחי נפתח בחיי הזוגיות הזעיר-בורגניים של אנטואן וקריסטין. בדירתם בבנין משותף, עם שכנים טיפוסיים שקווי אופיים הבולטים משורטטים כאן בשתים-שלוש משיחות מדוייקות, עומדים שני האוהבים להביא יחדיו בן לעולם. אך אף שלכאורה עומד התא המשפחתי לקבל צורה מוצקה, מתקשים השניים לייצב את הזוגיות שלהם. לפתע מתאהב אנטואן ביפנית חביבה, ונאלץ שוב, לא בלי עזרתה של זוגתו, לגשש אחר מקומו בעולם. טריפו מגיש מבט אוהב ומחויך על גיבורו הצעיר, בן דמותו.

הבמאי סטיבן שפילברג בשיתוף פעולה ראשון עם המחזאי טוני קושנר ("מלאכים באמריקה") נוגעים באחד הרגעים הטרגיים ביותר בתולדות מדינת ישראל - רצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדה שהתקיימה מינכן בשנת 1972. בעקבות אותו פיגוע רצחני נשלחים סוכני מוסד לאדמת אירופה למצוא את המפעילים של הטרוריסטים ולחסלם. הסרט מנסה לתאר את סיפורם של אותם מחסלים שמוצאים את עצמם מסכנים את חייהם וגם חיים של אנשים חפים מפשע כמו ילדיהם של אותם טרוריסטים ועוברי אורח. הסרט מבוסס על ספר שנוי במחלוקת שאנשי מוסד בארץ טוענים שהוא לא מבוסס על עובדות אמיתיות.

מבוסס על סיפורה האמיתי של של חבורת "זי בויז" האגדית, "...גלישה נועזת ומהממת." שליטי דוגטאון מספר את סיפורם האמיתי והמרגש של שלושה גולשי סקייטבורד מתבגרים מוניס ביץ' בקליפורניה, אשר הביאו את הגלישה על סקייטבורד לספורט אקסטרים ושינו את פני הספורט לנצח.

סרט זה הוא בעצם הפרק המסכם את קורותיו של אנטואן דואנל, בן דמותו של טריפו. אנטואן הוא עכשיו אדם בוגר ואב לבת, על סף גירושין מאשתו כריסטין. הוא עובד כמגיה בהוצאת ספרים ומפתח את הקריירה הספרותית שלו. למרות שעבר כבר את גיל שלושים, אין אנטואן נעשה חכם יותר בכל הנוגע ליחסיו עם נשים, וכמו בנעוריו הוא ממשיך להיות רומנטיקן ללא תקנה ורודף נשים. את דואנל מגלם ז'אן-פייר לאו.

"דראגסטור קאובוי" הוא מבט לא מיופה על חייהם של נרקומנים, רביעיית מכורים שודדים בתי מרקחת כדי לספק כימיכלים לגופם ומוחם. מנהיג החבורה הוא בוב יוז (מאט דילון) יחד עם אישתו (קלי לינץ') וכפופים להם ריק (ג'יימס לה גרוס) ונאדין (הת'ר גרהם). כאשר הבלתי נמנע מתרחש ואחד החברים מת ממנת יתר, בוב מחליט להתנקות, אך אשתו מחליטה להישאר מכורה.

סרט הרפתקאות של רונלד נים ("תיק אודסה"). ספינת נוסעים ישנה, בדרכה למגרש הגרוטאות, נדחפת לקצה היכולת שלה על ידי הקפטן המקווה לחסוך בעלויות. כאשר גל גדול הופך את הספינה לגמרי, כומר אחד אוסף חבורה של ניצולים, והם יוצאים למסע נואש בתוככי הספינה השוקעת, בתקווה לצאת. עם פרד וורד ("רמו"), ג'ין הקמן ("השוד") וארנסט בורגניין ("הכדור מת מצחוק"). שיר הנושא זכה בפרס האוסקר, פסקול הסרט (ג'ון ווילאמס, "מלחמת הכוכבים") היה מועמד לגלובוס הזהב והשחקנית שלי ווינטרס ("דיוקנה של גברת") אף זכתה בו על תפקידה.

סיפור חייו של מי שהיה האיש החזק בעולם, נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, מימי ילדותו ועד לנפילתו הכואבת בפרשת ווטרגייט. הבמאי אוליבר סטון, שבסרטו ג'יי-אף-קיי כבר ניתח בחדות את המערכת הפוליטית האמריקאית, עושה זאת פעם נוספת. בסרט מרתק ומדובר, הוא בוחן את הסיבות שבעטיין סיים ניקסון את דרכו הפוליטית בצורה שכזו. כל זאת בעזרת הופעה מרשימה של אנת'וני הופקינס בתפקיד הנשיא.

גארי הוא חייל צעיר שסיים את לאחרונה את הכשרתו ונשלח עם היחידה שלו לפשיטה על בניין המחתרת האירית בבלפאסט. במהלך הפשיטה, היחידה מושכת את תשומת לבם של התושבים, שמגיבים באלימות על חדירת הכוחות לשכונה. לאחר שהוא מופרד מהיחידה שלו, גארי ננטש בטעות ונשאר לבדו באזור. כשהוא מנווט בין בניינים ורחובות עוינים בדרכו החוצה, גארי יקבל עזרה מכמה מהתושבים המקומיים, בשעה שה-המחתרת האירית מחפש אחריו כדי להרוג אותו כנקמה על הפלישה. זוכה פרס בפסטיבל ברלין. ביים יאן דמאנג'.

סיפור התבגרותם של שני אחים בעיירה איטלקית קטנה בשנות ה-60 וה-70, על רקע מעורבותם בקבוצות פוליטיות. אצ'יו חוזר לבית הוריו לאחר שלא הסתדר במוסד החינוכי בו שהה, ומתקשה להתאקלם חברתית ולהתמודד עם העדפתם של הוריו לאחיו הגדול מאנריצו. בבגרותו הוא מצטרף לקבוצה ניאו-פשיסטית, אך נבהל כשמנהיג הקבוצה שם את מאנריצו (עכשיו מנהיג פועלים קומוניסטי) כמטרה להתנכלות.