בבית כלא שמור נרקמת חברות יוצאת דופן בין אסיר ותיק לצעיר, שמעולם לא ויתר על התקווה.

אחד משיאי תחיית סרטי הגנגסטרים של שנות השמונים. סרטו האחרון של האיטלקי המנוח, חובב המיתוסים האמריקאיים, סרג'יו לאונה. אפוס מרהיב עין ומרגש על ידידותם ארוכת השנים של נודלס ומקס, משנת 1929 ועד 1983. מהילדות ברובע היהודי של דרום מזרח מנהטן, דרך הפיכתם לפושעים בתקופת חוק היובש ועד להפיכתם לבחירי המאפיה הניו יורקית. זהו סיפור על אחוות גברים הומוסקסואלית לטנטית, שמזכירה ידידויות דומות בסרטי הגנגסטרים האיטלקיים. אחד הסרטים הטובים של העשור הקודם.

סוכנת FBI החוקרת סדרת רציחות אכזריות נעזרת בשירותיו של ד"ר חניבעל לקטר, רוצח גאון הכלוא בבית סוהר מבודד.

הסרט נפתח בגרמניה של שנת 1942. מלחמת העולם השניה בעיצומה, המוראל הנאצי בשלב זה גבוה, וסגן וורנר (הרברט גרונמייר), כתב צבאי צעיר, נשלח לסקר את הגיחה המבצעית הקרובה של אחד מצוותי הצוללות הנועזים באוקיינוס האטלנטי. לאחר שהוא מתוודע, על כמה כוסות בירה, לחבורת הטיפוסים החביבים ומפקדם הכריזמטי היינריך לימן (יורגן פורכנאו), עולה וורנר על סיפונה של אותה צוללת, משוכנע כי הוא עומד לתעד מסע זריז של עוד ניצחון מפואר עבור הרייך. לוורנר, כפי שברור לצופים מהכתובית הפותחת את הסרט, אין מושג לאיזה ברוך הוא נכנס. זה מתחיל עם המתנה ארוכה, משועממת, מורטת-עצבים, שמשהו יקרה. ואז דברים אכן מתחילים לקרות: מזג אוויר סוער, ספינות אויב, ומעל הכל - הנטייה של הצוללת, פאר הטכנולוגיה, להתקלקל, לדלוף, ולאיים לקחת את וורנר ואת יתר הצוות ישר למצולות האוקיינוס. צוות הצוללת, מבין וורנר מאוחר מדי, לא יצא לאוקיינוס כדי לנצח. הכי הרבה שהם מקווים לו זה לשרוד

בתור ילדים שגדלו באחד מהחלקים הפחות מוצלחים בבוסטון, ג'ימי מרקום , דייב בויל ושון דיביין העבירו את הימים במשחקי בייסבול ברחובות איסט באקינגהם. שום דבר מיוחד לא קרה אף פעם, עד שדייב נאלץ לצאת לנסיעה ששינתה את חייהם לתמיד.עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, השלושה נפגשים שוב בעקבות אירוע גורלי אחר - הרצח של בתו בת ה-19 של ג'ים. שון השוטר, מתמנה לחקור את התיק יחד עם שותפו השניים צריכים להישאר צעד אחד לפני ג'ימי, אדם שמונע על ידי כעסו המצטבר ונחוש למצוא את רוצח בתו.

עיבוד רופף לנובלה הוינאית מהמאה הקודמת של ארתור שניצלר, אשר מועבר לניו יורק של ימינו. קרוז הוא רופא, קידמן אשתו היא בעלת גלריה, הם יוצאים לבלות בערב חג מולד במסיבה אצל איש עשיר המתגורר בווילה מפוארת במרכז מנהטן. עד מהרה כל אחד מתחיל בפלירט משלו, וזוהי רק התחלה של ההרפתקאות המיניות ששיאה אורגיה המונית.

טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.

בוגרת קולג' מוכנה לסבול כדי להצליח בתפקידה החדש כעוזרת של עורכת עריצה במגזין אופנה, ועל הדרך מגלה שיש לה חוזקות – וגם חוש לאופנה.

ג'רמי פרוקוש, מפיק סרטים אמריקני (ג'ק פאלאנס), שוכר את שירותיו של הבמאי האוסטרי המוערך פריץ לאנג (בתפקיד עצמו) למשימת בימוי העיבוד הקולנועי ליצירה האודיסיאה של הומרוס. בשל חוסר שביעות רצונו מהגישה האמנותית בה נוקט לאנג כלפי הסרט, מגייס פרוקוש לסרט גם את שירותיו של התסריטאי פול ז'אואל (מישל פיקולי), על מנת שיעבד מחדש את התסריט, אך במהרה גם הוא מסתכסך עם המפיק ועם הבמאי לאנג. במקביל לקרבות שמנהל ז'אוול בניסיון להביא את גרסתו לאקרנים, מערכת היחסים שלו עם אשתו קאמיל (בריז'יט בארדו האגדית) הולכת ומתפוררת בהדרגה, בין היתר בעקבות המפגש שלה עם פרוקוש, המפיק המיליונר. "הבוז" היא דרמה בשפה הצרפתית בכיכובה של בריז'יט בארדו, המבוססת על הרומן האיטלקי משנת 1954, המבוסס על ספר בן אותו שם.

שנות ה-50, נבאדה. אישה בגיל המעבר, מרצה לאנגלית מניו יורק, מגיעה כדי לדרוש את גירושיה מבעלה. אקט לא שגרתי עבור אישה בעלת מערכת ערכים בורגנית, ועוד בשנות ה-50. אלא שכאילו לא די בכך, בתו של בעל החווה בה היא לנה, מתחילה איתה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. עכשיו המרצה המבולבלת צריכה להתמודד גם עם ההומוסקסואליות המודחקת שלה. הרבה משימות לחודש אחד.

סרט מבריק זה עוסק באחד היוצרים האמריקאים המפורסמים ביותר, הסופר טרומן קפוטה. דמות אינטלקטואלית נחשבת וידועה, בעלת הופעה חיצונית יוצאת דופן - עם מודעות עצמית עצומה, טרומן זקוק לדבר אחד נוסף אשר יביא אותו לפסגת שאיפותיו - הספר המיוחד ההוא, אותו עליו לכתוב. עיון בעמוד חדשות של הטיימס חושף אותו לרצח מזוויע של משפחה שלמה בקנזס. אחוז עניין עיתונאי הוא יוצא לשם לכתוב מאמר עבור העיתון המכובד בו הוא עובד, אך במהרה זה יהפוך לספר אשר ישנה את חייו לחלוטין - וישאיר את חותמו העז על כל ספרות המאה העשרים. המדהים בסרט הוא התהליך אותו עבר השחקן הראשי כדי להכנס לדמותו האקסצנטרית של קפוטה, להתנהג ולדבר כמותו, והתהליך הנפשי המורכב המתחולל בין הסופר לבין אחד המורשעים ברצח המזוויע, המתחיל בסקרנות אינטלקטואלית, ממשיך במשיכה והזדהות נפשית הדדית עזה, ועד לשלב בו הוא מבין שהוא מייחל למותם כדי לסיים את ספרו ולהתנתק, עם צילום מרהיב המשקף את התובנות אליו הגיע.

ברוכים הבאים לאגדה מתוקה בעיירה צרפתית מסורתית ושמרנית, שהזמן עצר בו מלכת. אל העיירה מגיעה ויאן רושר, נוודת יפהפיה ומסתורית, ובתה אנוק. ויאן פותחת בעיירה חנות שוקולד, עשירה ומלאה במטעמים מתוקים, שקשה לעמוד בפניהם. השוקולדריה של ויאן מעירה לחיים מחודשים את אנשי העיירה ומביאה מזור לתקוותיהם האבודות והיא משכנעת כמה מהם להתמסר לחלוטין לפיתויי השוקולד שלה. האויב המקומי שלה הוא הרוזן דה-רנו, אציל מקומי שמכריז עליה כאויבת הציבור ומשוכנע שהשוקולד שלה, הוא גורם משחית. במאבק בין הפיתוי המתוק לשמרנות העתיקה ניצבים תושבי העיירה השונים וגם אורחים מזדמנים.

סיפור מאבקה המשפטי של הפרופסור האמריקנית דברה ליפסטאד, על האמת ההיסטורית, נגד דיוויד אירוינג. אירוינג האשים אותה בהוצאת דיבה נגדו, כשהכריזה עליו כמכחיש שואה. במערכת המשפט הבריטית, במקרים של הוצאת דיבה, חובת ההוכחה היא על הנתבע. לכן נדרש היה מליפסטאד וצוות המשפטנים שלה, בראשותו של ריצ'ארד רמפטון, להוכיח את האמת הבסיסית שהשואה אכן התרחשה.

גבר יוצא לחפש את אביו, פדרו פארמו, בעיירה שכורעת תחת אלימות וטעמה המר של אהבה נכזבת. מבוסס על ספרו של חואן רולפו.

סרטו החדש של וים ונדרס זיכה אותו בפרס "דב הכסף" בפסטיבל ברלין האחרון. זהו מותחן קומי ביזארי המבוסס על רעיון של בונו (שגם הפיק ומשחק בתפקיד משנה). חבורה של אנשים משולי החברה מתגוררת בבניין מטונף בדאון-טאון לוס אנג'לס המכונה בציניות "מלון מיליון דולר". אחד הדיירים, מסומם צעיר ששמו איזי מוצא את מותו בנסיבות לא ברורות. כשמסתבר כי מדובר בבנו של טייקון תקשורת מיליארדר, האפ.בי.איי. מתחיל לחקור. הסיפור מועבר מנקודת מבט של אחד הדיירים טום-טום המאוהב בנערת רחוב אלאויז. בפסקול, כמובן, שירים של U2.