קיקוז'ירו, בטלן חצוף ולא אחראי אבל אוהב ילדים, מנודב ללוות את מסאו בן ה-9 בחיפוש אחר אימו. השניים עוברים הרפתקאות מוזרות בעקבותיהן מסאו יגלה שבעולם מסתתר הרבה קסם וקיקוז'ירו יבין מה השתבש בחייו.
"להיות ג'יין" מבוסס על פרטים אמיתיים מתוך חייה של ג'יין אוסטן (אן הת'אוויי), הסופרת השנונה של "גאווה ודעה קדומה", "אמה" ו"על תבונה ורגישות" שחיה בסוף המאה ה-18. אל האמת מצטרפים פרטים מחייהם של הדמויות של אוסטן, שאם לא נבעו ישירות מחייה - בוודאי מצביעים על אופיה.הסרט סובב סביב מחזריה של ג'יין היפה והצעירה והדילמות בהן התחבטה הסופרת בעקבות הצעות הנישואים שקיבלה. האם להתחתן עם המחזר העשיר, מר וויזלי (לורנס פוקס), אחיינה של עשירת המחוז (מגי סמית') שיירש את כל כספה או לבחור באהבת אמת ובחיי עוני (מקאבוי, בתפקיד הפוחז)?
לאחר אשפוז ממושך במוסד פסיכיאטרי חוזרות שתי האחיות, גיבורות הסרט, הביתה. בבית מחכים אביהם ואמם החורגת והרעה. יום אחד נוסעת האם העירה, והבת הבכורה מגלה שאחותה הצעירה נעלמה. בעקבות חיפוש בכל הבית היא מגלה כתמי דם מסתוריים. אימה קוריאנית מצמררת ומשובחת ביותר. האמריקאים כבר מתכננים רימייק משלהם.
כאשר רוב הגברים מצויים בשדה הקרב, פרננדו הוא עריק, צעיר, פחדן, ונחשק. החושקות בו הן ארבע בנותיו הלוהטות של הצייר הליברלי מאנולו (שאישתו זמרת האופרה צווחת לא רק על בימות הזמר המקומי אלה גם במיטת אמרגנה החרוץ). הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, ומככבים בו חורחה סאנז (הנאהבים), פנלופה קרוז (הכל אודות אמא) ופרננדו פרנן גומז (לשון הפרפר). במאי: פרננדו טרואבה (זוגות להחלפה).
דניס ובריאן הם שני אחים במריבה מתמדת הממשיכים את המסורת המשפחתית ככבאים בשיקגו. כשסדרת הצתות לא מובנת מדווחת, נאלצים האחים לשים את מריבתם בצד בכדי לפענח את התעלומה. מותחן הכולל סצנות אש מהמדהימות שצולמו על המסך אי פעם. בנוסף, הסרט מציג את הבעייתיות שבניהול חיים תקינים בעבודות שדורשות ממך הקרבה ומסירות גדולה. מאוד מרגש ונוגע ללב, סיפור על "גברים" ו-"אחים"!
גבר ואשה, בשנות החמישים לחייהם ואולי יותר, נוסעים לחופשה במכוניתם הפרטית. הם מגיעים לבית קיט אי שם בכפר. פורקים את חפציהם, מכינים ארוחה, יוצאים לים. פסטורליה כמעט מושלמת. אבל שנייה אחת מיותרת, בה מתעכבת המצלמה על פניו של הגבר, די בה כדי להבין שמשהו אינו כשורה. היא מתרגשת, כן. אבל הוא לא כל כך. הוא מנותק. הוא עצוב. הוא לא לגמרי שם. אם יש דרך להסביר מהי משמעותו של "המבע הקולנועי", אותו מושג שכה אהוב על מורים לקולנוע, סצינת הפתיחה של מתחת לחול, סרטו החדש של פרנסואה אוזון, היא המפתח. פעם אחר פעם מוכיח אוזון את שליטתו המוחלטת באמצעי ההבעה שמאפשר המדיום הקו
סרטו של מארק רובסון על פי רב המכר של ז'קלין סוזן, המספר על עלייתן ונפילתן של שלוש בנות בתעשיית השואו ביזנס.