סרט זה מצייג את הסגנון הניאו ריאליסטי באופן המובהק ביותר. הסיפור הוא על אדם נשוי עם ילד, שבמיטב כספו קונה אופניים על מנת לעמוד בדרישה המוקדמת לעבודה בתליית מודעות, והופך ממובטל לבעל משרה. עולמו נחרב כאשר אופניו נגנבים, ועמם כל עתידו יורד לטמיון. מחיפוש נואש אחד למשנהו, הוא מחליט לגנוב אופניים בחזרה, אך בשל גמלוניותו, שרשרת הגניבות מפסיקה , כאשר הוא, הקורבן, מותקף על ידי המון זועם, המכלה עליו את זעמו כמייצגם של גונבי האופניים.
מהחשובים והמשפיעים ביותר שבין סרטי הניאו-ריאליזם האיטלקי. הסרט עוקב אחר שחרור איטליה מידי השלטון הפשיסטי והכיבוש הגרמני בידי הכוחות האמריקנים. הבמאי רוברטו רוסליני (גרמניה שנת אפס) בונה את הסרט מסיפורים שונים של גיבורים עממיים באיטלה. צילומי הרחובות ללא תאורה וללא תפאורה השפיעו על רבים מיוצרי הקולנוע החל משנות החמישים. עם אנה מניאני הגדולה (מאמא רומא, בליסימה).
אומברטו, עובד מדינה בדימוס, מתקשה להתקיים מהפנסיה הדלה שלו, לנוכח המציאות הקשה ברומא של אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה החברה מתעלמת לחלוטין ממצוקתם של אזרחיה המבוגרים, העניים והמקופחים. חבריו היחידים הם כלבו הנאמן, פלאג, ומשרתת בהיריון בשם מריה. בעלת הבית הרודנית שלו מאיימת לפנותו, וניסיונותיו הנואשים והכושלים של אומברטו להשיג את הכסף לשכר הדירה דוחפים אותו לשקול התאבדות. אך תחילה עליו למצוא בית לכלבו הקטן.
סרטו המרגש והניאו-ריאליסטי של פדריקו פליני עוסק בקבוצה של חברים התקועים עדיין בעיירת הולדתם הקטנה על חוף הים האדריאטי (ההכוונה היא לעיר מולדתו של פליני עצמו, רימיני, והדמות הראשית מהווה אלטר אגו לדמותו של הבמאי), חולמים על נסים ונפלאות אך מסתפקים בחברות אמת. מדובר בסרט הראשון של הגאון האיטלקי שהצליח לפרוץ עבורו את גבולות ארצו (מועמדות לאוסקר) ושזכה באריה הכסף של פסטיבל ונציה ("האוזן השלישית").
סרט שהוא נקודת ציון חשובה בקולנוע האיטלקי, לדעת רבים – מבשרו של הניאוריאליזם האיטלקי. התסריט הוא עיבוד חופשי, (חסר זכויות) ל"הדוור תמיד מצלצל פעמיים", של ג’יימס קיין. נווד מתאהב באשת פונדקאי, והם מחליטים לחסל את הבעל, שעומד בדרכם. בהשפעת הקולנוע של רנואר וקארנה והרומנים הנאטורליסטיים של ג’ובני ורגה, מעניק ויסקונטי משמעות חברתית עמוקה למלודרמה הקיצונית שכתב קיין. זהו גם אחד העיבודים האירוטיים ביותר לרומן זה. למרות שהוא נוצר בימי הפאשיזם, מצליח ויסקונטי ליצור סרט אמיץ וליבראלי, הן מבחינה נושאית והן מבחינה סגנונית.