באמריקה של שנות התשעים רבים דיויד וג'ניפר, זוג תאומים בגיל העשרה, על שלט הטלוויזיה עד שהוא נשבר. הטכנאי מציע להם שלט חדש, טוב בהרבה. לחיצה אחת והופס הם מוצאים את עצמם ב-"פלזאנטוויל", סידרת הטלוויזיה האהובה על דיוויד. הבעיה שעכשיו כבר לא קוראים לו דיויד. הוא באד, ואחותו היא מארי-סו. ופלזאנטוויל היא עיירה כל-אמריקאית, גן עדן בשחור לבן עם רחוב ראשי, גדרות עץ ושאר מאפיינים שהשתקפו דרך הטלוויזיה של שנות החמישים. הכל יפה, מסודר ונקי, אפילו יותר מדי. עד מהרה יפיצו שגרירי שנות התשעים את זרעי העידן הנוכחי בעיירה ויצבעו אותה בצבעים טבעיים. בדומה ל-"המופע של טרומן" יורה "פלזאנטוויל" חיצים בערכים האמריקאים המסורתיים כפי שמשומרים ומשתקפים בעצם רק בטלוויזיה. קומדיה שנונה ואפקטיבית.

הסיפור הסנסציוני על חשיפת רמאות בשעשועון טלוויזיה פופולארי בשנות החמישים בשם "עשרים ואחת", מוגש כאן בשילוב קצבי ומהנה של דרמת מתח על עיתונאות חוקרת, מבט ביקורתי על נכסי צאן ברזל אמריקאיים, וטרגדיות פרטיות של אנשים בלב המערכת הגורסת הכל בשם הרייטינג.

זוכה פרס השחקן הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה 2005 וסרטו השני של ג'ורג' קלוני כבמאי. הסרט מתאר את אחת התקופות האפלות ביותר בארה"ב בתולדות ההיסטוריה המודרנית, תקופת צייד המכשפות והרשימה השחורה. העלילה מתרחשת בשנת 1953 ועוקבת אחרי עבודתו של העיתונאי החריף אדוארד מורו שהגיש תוכנית חדשות ותחקירים ברשת CBS והצוות הנאמן שלו. הסרט מתאר את ההכנות למשדר ההיסטורי שבו התעמת עם הסנטור ג'וזף מקארתי שהיה אחראי על ציד המכשפות והרשימה השחורה שבה הואשמו אמריקאים חפים מפשע בפשעים נגד המדינה בשל היותם קומוניסטים. אותה תוכנית חדשות היסטורית נחשבת לציון דרך בתולדות הטלוויזיה ואירוע שנלמד בשיעורי אזרחות ותקשורת.

סרטו האהוב ועמוס הכוכבים, המועמדויות והפרסים של הבמאי ג'יימס ל. ברוקס ("תנאים של חיבה", "הכי טוב שיש"). הולי האנטר, בתפקיד פריצת הדרך שלה, מגלמת את דמותה של ג'יין קרייג - מפיקה פעלתנית ומלאת טמפרמנט ברשת טלוויזיה וושינגטונית. קרייג נקרעת בין שתי דמויות גבריות - מגיש חדשות נאה, אמביציוזי אך לא כל כך מבריק בגילומו של ויליאם הרט ועיתונאי ותיק וציני שתמיד היה איש סודה. גם ג'ק ניקולסון מופיע כאן בתפקיד מגיש ותיק. עוד משתתפים: אלברט ברוקס, רוברט פרוסקי, לואיס צ'ילס, ג'ואן קיוזאק וג'ון קיוזאק. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר

טרייסי בת הטיפש-עשרה חיה בבולטימור בשנת 1962. היא חולמת להופיע בתוכנית ריקודים טלוויזיונית פופולארית אבל מגלה להפתעתה שבגלל שהיא שמנה הסיכויים שלה להתקבל אפסיים. היא מחליטה לנסות את מזלה וכנגד כול הסיכויים היא עושה זאת ובגדול. עכשיו נותר לה רק לעזור לחבריה האפרו-אמריקאים שאסור להם להשתתף בתוכנית ולכן היא מחליטה לארגן הפגנה.

פייר פדרס הוא כתב פוליטי חריף שעשה לעצמו שם כמסקר מלחמות נועז. עכשיו הוא נשלח ע"י העורך שלו למשימה משמימה (לפחות בעיניו) - הסיבה תתבהר בהמשך - לראיין את הכוכבת הלוהטת קטיה. קטיה שכתבי הצהובונים דולקים בעקבותיה כל העת, עשתה לעצמה שם ככוכבת אופרות סבון טלויזיוניות ובעיקר היא מפורסמת בזכות פרשיות אהבים מתוקשרות. בניגוד למרבית הגברים החולמים על לילה עם קטיה, פייר לא בדיוק מאושר ממה שהונחת עליו. הוא מתבאס עוד יותר כאשר הכוכבת מאחרת. היא מתבאסת מהפגנת השעמום השפוכה על פניו ומהעובדה שעד עכשיו לא שמע עליה והראיון מסתיים תוך דקות במריבה. כשהיא מגלה כי הכתב נפצע קלות מתעקשת קטיה לקחת אותו לטיפול בביתה הסמוך. עכשיו, באווירה נינוחה יותר ואחרי כמה הרמות כוסית, מפשירים היחסים והראיון הופך לקרב מוחות שבו עושים השניים הכל על מנת להרשים את הזולת. גם כמה סודות צפים ועולים לאוויר העולם. מבוסס על סרטו של ההולנדי המנוח תאו ואן גוך.

פרודיה מופרעת על התככים מאחורי הקלעים של אופרת סבון יומית פופולרית. סלסט, בכיכובה המושלם של סאלי פילד (נורמה ריי), היא הכוכבת הבלתי מעורערת של התוכנית. מאחורי גבה זוממים המפיק והכוכבת המשנית לבעוט אותה הרחק מאור הזרקורים, ולשם כך שוכרים מחדש שחקן עבר, שבינו לבין סלסט שדה מוקשים של ממש. עם קווין קליין (בחירתה של סופי), וופי גולדברג ורוברט דאוני ג'וניור (צ'פלין). במאי: מייקל הופמן (מועדון הקיסר).

סרטם של יוצרי הסדרה "האקדח מת מצחוק", "סודי ביותר" ודומיהם אינו מתמקד בעלילה ספציפית אחת. אוסף וולגרי וטראשי של פרסומות מפוברקות, תוכניות טלוויזיה מומצאות, ותשדירי שירות חולניים מוצג כאילו הצופה עצמו מחליף תחנות בטלוויזיה. המעמד של סרט פולחן הגיע בזריזות, בעיקר בגלל הפארודיה על סרטי קונג פו, אי שם לקראת סוף הסרט. במאי: ג'ון לנדיס (האחים בלוז). כולל קומנטרי ומאחורי הקלעים.

קומדיה שנונה מאת פטריס לקונט ("זרים אינטימיים", "הנערה על הגשר"). פרנסואה (דניאל אוטיי "36 תחנת משטרה") הוא סוחר עתיקות, חי בדירה מעוצבת ויש לו חיים נהדרים. בארוחת יום ההולדת שלו הוא מתחלחל מן הגילוי שאיש מן הנוכחים לא סובל אותו ולא מאמין שיש לו חבר אמת אחד.שותפתו קתרין מציעה לו התערבות: אם הוא יוכל להציג בפניהם תוך 10 ימים ולו חבר אמת אחד היא תיתן לו לשמור כד יווני עתיק שהוא רכש מכספי החברה שלהם. ואם לא יצליח הכד שלה.הכל נראה אבוד. עד שהוא פוגש בברונו.נהג מונית חברותי שמנסה ללמד אתו את כל השיטות למציאת חברים. ברונו לעומתו סובל מפחד קהל ושאיפתו הגדולה היא להשתתף ב"מי רוצה להיות מיליונר"האם הפתרון לבעיה של פרנסואה ישוב בכסא הנהג של המונית? והאם הפתרון לפחד הקהל של ברונו טמון בחבר שזה עתה הכיר?

ג'יין גודייל (אשלי ג'אד), צעירה ויפיפיה התגוררת בניו-יורק, נחושה להצליח בקריירה - כסוכנת כשרונות בתכנית טוק-שואו פופולרית בטלויזיה; כמו גם באהבה.

תחנת טלויזיה מוצאת שהכוכב הגדול ביותר שלהם צריך להיות אדם מהרחוב - דמות שהציבור בכלל לא מכיר. מה מעניין דוקא באד פקוריני (מקונוהי) שנבחר לתפקיד? הוא פשוט, צנוע, חייכן וחתיך, ו... הוא הסכים שישימו לו מצלמה בכל פינה בבית ושצוות צילום יעקוב אחריו לכל מקום שהוא הולך. הכל עובד כשורה, רק שברגע שבחורה נכנסת לעניין (אלפמן) - הרומן שלו ושלה מתחרה ברומן שלו עם המצלמה וקהל של מיליוני צופים אמריקאים נלהבים.

ראנדולף שמיילי (רובין וויליאמס) מוצא את עצמו ברחוב, לאחר שפוטר מעבודתו כמארח תוכנית ילדים מצליחה, בזמן שהמחליף שלו, שלדון מופס (אדוארד נורטון), נמצא על המסלול להצלחה בעזרת התוכנית המצליחה החדשה שלו כקרנף סגול בשם סמוצ'י. אבל כמה דברים מתהפכים כאשר שלדון מבין שכמה אנשים שהוא עובד איתם, וכמה אנשים שהוא לא ידע הוא עובד בשבילם, עושים הכל בשביל הכסף. בנתיים, ראנדולף לאט לאט נהיה משוגע, כשהמחשבות היחידות שלו הם להרוג את סמוצ'י ולחזור לחיים המצליחים שלו.