צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
סרטו האילם האחרון של צ'רלי צ'פלין, שיש בו אמירה נוקבת על החברה המתועשת, על צביעות בורגנית, ועל חוק וסדר בחברה דמוקרטית לכאורה. היחיד כמי שנשחק בין גלגלי המערכת, וכמי שהליכתו בסך כחלק מעדר אינה מבטיחה אותו מפגעי הממונים.
בסיפור מסגרת מודרני צריך סבא טורדני לשכנע את נכדו החולה והשקוע במשחקי וידאו להקשיב לסיפור אגדה "מיושן". הסיפור כמובן הוא על נסיך ונסיכה, על מלך רשע, על מאבק ונקמה, אמונה וחסד, נסים ונפלאות. הילד שבז תחילה לסיפור, נשבה אט אט בקסמו ואינו מניח לסבו להפסיק בקריאתו. רוב ריינר מצליח לבנות גיבורים מורכבים, אמינים וסוחפים. קולנוע מעולה לילדים ולמבוגרים שהפך לסרט פולחן. בתפקידי משנה פיטר פאלק, וולאס שון ובילי קריסטל.
אדם צעיר בשם טריסטן מנסה לזכות בליבה של ויקטוריה, מושא אהבתו היפהפיה אך הקרה, בכך שהוא יוצא למסע להביא כוכב נופל. המסע שלו לוקח אותו לארץ מסתורית ואסורה מחוץ לחומות הכפר שלו. במסעו רב-התלאות, טריסטן מוצא את הכוכב, שהפך לנערה יפה בשם איביין, אך אז הוא מגלה שהוא אינו היחיד שמחפש את הכוכב. שלושת בניו של לורד סטרומהולד - שלא להזכיר את הרוחות של ארבעתם אחיהם המתים - כולם זקוקים לכוכב, שכן הם מתחרים על כס המלכות. טריסטן צריך להביס את המכשפה המרשעת למיה, שזקוקה לכוכב כדי להיות שוב צעירה. בעוד טריסטן נלחם בכדי לשרוד את האיומים הללו, ופוגש שודד-ים בשם קפטן שייקספיר וסוחר מפוקפק בשם פרדי, מסעו משתנה. עכשיו הוא צריך לזכות בעצמו בליבה של הכוכב בעוד הוא מגלה את משמעותה של אהבה אמיתית.