רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.
ה-"הדיקטטור הגדול" כפרודיה מזהירה על הרודנות וקריקטורה גאונית על היטלר. מעשה בחילופי זהות, בין ספר הגטו היהודי לרודן מדינת טומניה הוא אדנואיד היינקל. צ'פלין בתפקיד הכפול עובר מארמון הדיקטטור אל הגטו הנרדף, ובסגנונו המוכר והאהוב ממזג פאתוס, סנטימנט והזדהות אנושית, מחד, ומאידך בז להיטלר ולנאציזם. הסרט משופע המצאות קומיות גאוניות, כמו כן משתתפים בסרט פולט גודארד בתפקיד חנה, הכובסת היהודיה ובחירי הקומיקאים מבני הדור ההוליוודי הקודם.
סרטו המוערך והמצחיק של סטנלי קובריק על מלחמות גרעיניות. קולונל אמריקאי מופרע מחליט להפציץ את ברית המועצות, בטענה שהקומוניסטים הולכים להרוס את העולם. הנשיא האמריקאי נפגש עם יועציו ועם השגריר הסובייטי, שמאיים שאם ברית המועצות תידחק לפינה ותותקף, היא תגיב בשימוש ב"נשק יום הדין", שיעצור את כל החיים על פני כדור הארץ. שלושת האנשים שיכולים למנוע את האסון (שלושתם משוחקים על ידי פיטר סלרס באחת מהופעותיו המרשימות והמצחיקות ביותר) הם קפטן בריטי מנומס שיש לו גישה לקולונל המשוגע, נשיא ארצות הברית שרוב הזמן מנהל שיח חירשים טלפוני עם נשיא ברית המועצות השיכור, וד"ר סטריינג'לאב, נאצי אקסצנטרי וגאון שקובע ש-"מכשיר כזה לא יוכל לשמש כהרתעה פרקטית, מסיבות שכרגע אמורות להיות ברורות מאליהן". הסרט נחשב לאחד ממאה הסרטים המצחיקים של כל הזמנים. הוא זכה בארבעת האוסקרים החשובים לשנת 1965 (במאי, סרט, שחקן, ותסריט), ובפרסי הוגו ו-BAFTA.
מונטי פייטון- חבורת סטנדאפיסטים בריטית ישנה, מצחיקה בטרוף ומתבססת על שטויות מוחלטות. יש להם תוכנית טלוויזיה וגם כ4 סרטים באורך מלא. מונטי פייטון והגביע הקדוש- המלך ארתור יוצא למסע לחפש אבירים מוכשרים שיעזרו לו במסעותיו. לאחר התגלות האל אליו הוא מוצא את יעודו בחיפוש אחר הגביע הקדוש. בדרך הוא והאבירים עוברים שלל הרפתקאות.
בעזרת ההומור המטרף שלה משחזרת חבורת המונטי פיית`ון את האירועים סביב הכיבוש הרומאי של יהודה, שנים ספורות לפני הספירה הנוצרית. בריאן נולד בשנת 33 לפנה"ס, במרחק אורוות ספורות ממקום הולדות של ישו הנוצרי וחייו הוחתמו בעל כורחו בחותם המשיחיות. בריאן נקלע בין החזיתות השונות לשחרור יהודה, נחשב למשיח למרות כל מחאותיו, ונרדף ע"י הרומאים. בנוסף לפרודיה על האפוסים ההיסטוריים יש כאן גם הצהרה על הטירוף והאיוולת של המין האנושי.
סם לורי, פקיד אפור ממשרד האינפורמציה, יוצא לטהר את שמו של אזרח שבטעות חשבוהו לטרוריסט מסוכן, ולחלץ נהגת משאית, שהיתה שכנה של אותו אזרח, ומאז גם היא נרדפת על-ידי השלטונות. הסרט הוא מעין תערובת של "1984" של אורוול, עם מאפיינים קפקאיים, כשהכל מטובל בהומור השחור, המונטי פייתוני. "העיר הגדולה, המגאפוליס, מספקת את הלוקיישן הקולנועי המדוייק ביותר לדיסטופיות בנות זמננו...".
לוזר מושבע שמעדיף את חבריו ואת הפאב השכונתי על פני בת זוגו מוצא עצמו, בלי הודעה מוקדמת, בסרט האימה של חייו, כשהמתים-החיים תוקפים - שון הוא אדם ממוצע בן שלושים הנראה כאילו אין לו מטרה בחיים. הוא מקדיש יותר תשומת לב לשותפיו הלוזרים לדירה, אד ופיט מאשר לחברתו ליז. רק כשהמתים מתחילים לקום מקבריהם ולהלך על פני האדמה, מבין שון עד כמה היא חשובה לו ויוצא למרוץ נגד הזמן במטרה להציל את הבחורה שהוא אוהב.
נינוצ'קה (גרטה גרבו באחד מתפקידיה הגדולים) היא חברת המפלגה הקומוניסטית האולטימטיבית: בירוקרטית קשה אשר עושה הכל בדיוק לפי הספר - הספר הסובייטי. היא נשלחת לפאריז כדי לארגן מכירת תכשיטים של הרוזנת סוואנה לממשלה הסובייטית, אך תוך כדי העבודה, היא פוגשת בעו"ד של סוואנה, הרוזן ליאון (מלווין דגלאס) אשר מצליח להמיס את ליבה.
באמריקה של שנות התשעים רבים דיויד וג'ניפר, זוג תאומים בגיל העשרה, על שלט הטלוויזיה עד שהוא נשבר. הטכנאי מציע להם שלט חדש, טוב בהרבה. לחיצה אחת והופס הם מוצאים את עצמם ב-"פלזאנטוויל", סידרת הטלוויזיה האהובה על דיוויד. הבעיה שעכשיו כבר לא קוראים לו דיויד. הוא באד, ואחותו היא מארי-סו. ופלזאנטוויל היא עיירה כל-אמריקאית, גן עדן בשחור לבן עם רחוב ראשי, גדרות עץ ושאר מאפיינים שהשתקפו דרך הטלוויזיה של שנות החמישים. הכל יפה, מסודר ונקי, אפילו יותר מדי. עד מהרה יפיצו שגרירי שנות התשעים את זרעי העידן הנוכחי בעיירה ויצבעו אותה בצבעים טבעיים. בדומה ל-"המופע של טרומן" יורה "פלזאנטוויל" חיצים בערכים האמריקאים המסורתיים כפי שמשומרים ומשתקפים בעצם רק בטלוויזיה. קומדיה שנונה ואפקטיבית.
סוף שבוע לא רגוע בבירת מוזיקת הקאנטרי - נאשוויל. הקולאז' האלטמני מגיע בסרט זה לאחד משיאיו, כשהעלילה עוקבת בו בזמן אחרי 24 דמויות במהלך סוף השבוע - ביניהם מועמד עצמאי לנשיאות שפניו אינן נראות, כתבת בריטית נמרצת שמסקרת את האירועים ואינספור דמויות המאכלסות את עסקי המוזיקה בעיר. רוברט אלטמן (תמונות קצרות) ביים את ג`רלדין צ`פלין (קריאת העורב), קית' קאראדין (בחר בי), ג'ף גולדבלום (הזבוב) ושלי דובאל (הניצוץ).
עוד לפני שמוניקה לוינסקי וביל קלינטון תפסו את כותרות התקשורת (ואת החדר האובלי בבית הלבן), נאלץ קונרד ברין (דה נירו), עוזרו המיוחד של הנשיא לבעיות מיוחדות, להציל נשיא אחר מאותה בעייה. ויניפרד איימס (הטש) היא העוזרת הנשיאותית, ויחדיו הם יחלצו את הנשיא הקולנועי מיום הבחירות הקרב. לעזרתם הם מגייסים מפיק הוליוודי (הופמן) שינחה אותם באירועים שישפרו את תדמיתו של הנשיא המושפל. שידורים מפוברקים, הצהרות מלחמה ועוד שקרים ממשלתיים מסייעים לסרט בניסיון להיות יותר מעניין מהמציאות - תחרות קשה מאוד. דסטין הופמן מועמד בצדק רב לאוסקר השחקן הטוב ביותר והתסריט גם כן ברשימת המועמדים.
פארודיה מאת מל ברוקס על מלחמת הכוכבים. הנסיכה וספה נמלטת מהחתונה שלה אבל נלכדת בידי לורד הלמט הרשע שמשתמש בבת הערובה כדי לסחוט את אביה. כדי להציל את הכוכב שלו, המלך רולנד פונה ללוחם המחוספס לון סטאר שמוכן להציל את הנסיכה המפונקת תמורת סכום שיכסה את החובות שלו.
כאשר רוב הגברים מצויים בשדה הקרב, פרננדו הוא עריק, צעיר, פחדן, ונחשק. החושקות בו הן ארבע בנותיו הלוהטות של הצייר הליברלי מאנולו (שאישתו זמרת האופרה צווחת לא רק על בימות הזמר המקומי אלה גם במיטת אמרגנה החרוץ). הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, ומככבים בו חורחה סאנז (הנאהבים), פנלופה קרוז (הכל אודות אמא) ופרננדו פרנן גומז (לשון הפרפר). במאי: פרננדו טרואבה (זוגות להחלפה).
קומדיה מטורפת שבה מדען מרושע מכריח אזרח תמים בשם מייק לצפות בסרט אימה טראשי מזמנים עברו. המדען לא מצפה שקורבנו ייהנה מהחוויה ויישב עם חברים לתת פרשנות קורעת על הסרט. הפעם המטרה היא הסרט This Island Earth מ-1955 בכיכובו של רקס האריסון. מייק וחבריו יורדים על האפקטים המעפנים, התסריט הצולע והמשחק החובבני ועוד הרבה מעבר לכך, הכינו את הטיטולים.