אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה.
דרמה שג'ייסון סיגל ("קח את זה כמו גבר") מפתיע בה בתפקיד דרמטי מעולה, כשהוא נכנס לנעליו של אחד הסופרים האמריקאים המרתקים והטרגיים ביותר – דיוויד פוסטר וולאס. שנים לפני שוואלאס שם קץ לחייו, יצא כתב צעיר ממגזין הרולינג סטון ללוות את הסופר המוערך בסיור מכירות של ספרו האחרון. לאורך חמישה ימים נפרשת מערכת היחסים המורכבת בין שני הכותבים – זה שזכה להכרה וזה שכמה לה – על ההערכה ההדדית, הקנאה וההכרה במוגבלות ההצלחה והפרסום.