זמן, זכרון, היסטוריה. הצרפתי כריס מארקר יוצר קולנוע ניסיוני שגם אחרי עשרות שנים מצליח להיות חדשני ואחר. המזח (1962, 29 דק') יוצר בחצי שעה המורכבת מתמונות סטילס, מרגע קצר אחד של תנועת מצלמה ומפסקול אפקטיבי ומצמרר, עולם עתידני בו הפרט החולם ניצב מול עולם אפל שאחרי פצצת האטום.
נטלי פורטמן מככבת בסרט על פי תסריט של האחים וואשובסקי (טרילוגיית "מטריקס"). בבריטניה עתידית, תחת משטר טוטאליטרי, פועל טרוריסט יחיד, עטוי מסכה, על מנת להביא לקיצו של המשטר המדכא. הוא מוצא בת ברית בבחורה צעירה שהציל ממוות. הסרט מבוסס על קומיקס מאת אלן מור, מי שאחראי גם לקומיקס של "ג'נטלמנים מובחרים".
וואלס נתקל במקרה בשוד של פנגווין פושע אשר משתמש בשוד במכנססיים מכניות.
כלב אכזר מסתובב בעיר חוטף כבשים למען צמרן ועושה מהן מזון לכלבים. גרומיט מואשם בפשע ונכלא אך וואלאס והכבשים משחררים אותו ויוצאים למרדף אחר הפושע האמיתי.
לוואלס וגרומיט אזלה הגבינה, לכן החליטו השניים לבלות את החופשה השנתית בירח. שם, כידוע לכל, יש גבינה בשפע.
סטיבן שפילברג ביים סרט מדע בדיוני, המסתמך על תסריט שחיבר חברו הטוב והבמאי הנערץ עליו, סטנלי קובריק ("התפוז המכני", "אודיסאה בחלל 2001"). הסרט שואב את השראתו מאגדת פינוקיו. מעשה בילד רובוט (היילי ג'ואל אוסמונט, "החוש השישי") שמופרד מהוריו, כמה לאהבה ומשתוקק להיות בן אנוש. ג'וד לאו ("הכשרון של מר ריפלי") מגלם רובוט סקסי המספק את לקוחותיו.
בעתיד אלטרנטיבי, הרובוטים חיים בהרמוניה לצד בני אדם, מסייעים להם בעבודות יומיומיות ומורידים מנטל החיים. לכאורה, מצב אידיאלי, אולם לא לשיטתו של דל ספונר, בלש במשטרת שיקגו, שחושד ברובוטים ובמניעיהם. ד"ר מיילס הוגנמילר, שעובד בחברת 'יו-אס רובוטיקס', נרצח, והחשוד העיקרי הוא רובוט העונה לשם סוני, מה שאומר שסוני עבר על חוקי הרובוטיקה. אבל, אם זה הגיוני, זה אומר שבני האדם כבר לא מוגנים מהרובוטים המוגבלים בידי החוקים האלו, וכל הגזע האנושי בסכנת הכחדה.