אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
במאות הקודמות היה נהוג לסרס ילדים בעלי קול פעמונים כדי לשמר את האיכות האנדרוגנית של צלילי גרונם (רק במאה ה- 18 ידוע על כ- 4000 נערים שכאלה). קרלו ברוסקי שנודע בשמו הבימתי פארינלי (1705-82) הוא אחד מזמרי האופרה המסורסים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עולם המוסיקה. הוא יצא עם ריקרדו אחיו לכבוש את עולמות הקונצרטים של אירופה. ריקרדו הלחין את המוסיקה (הבינונית) שלו ופארינלי שר. פארינלי חיזר אחרי נשים וריקרדו השלים את האקט המיני נוכח אין- אונותו של אחיו. סביב היחסים הסימביוטיים בין השניים בונה קורביו את הסרט, אך עיקר כוחו של "פארינלי" נשען על האיכויות הקוליות, הנבנות בסיוע אמצעים דיגיטליים חדשניים והופכות את הצפיה לחוויה יוצאת דופן.