סרטו הראשון והאוטוביוגרפי של הבמאי פרנסואה טריפו סימן את תחילתו של הגל החדש הצרפתי וזיכה אותו בפרס הבמאי בפסטיבל קאן בשנת 1959. בצילומים עדינים ופואטים מגולל הסרט את ילדותו והתבגרותו הקשה של הילד טריפו במשפחתו המפורקת, בשכונת העוני בה התגורר. סצינת הסיום של הסרט היא אחת הרגישות והנוגעות ללב בתולדות הקולנוע. הילד טריפו משוחק על ידי השחקן ז'אן פייר לאוד בצעירותו.
אמלי חיה בפריז, בעולם משלה, ממלצרת בבית קפה, גרה בדירה שכורה. חייה עוברים ללא ריגושים מיוחדים ואז יום אחד הכל משתנה. אמלי מגלה בדירתה קופסת פח ישנה ובה משחקי ילדות של ילד שהתגורר בדירה לפני שנים. היא מנסה לאתר את בעלי הקופסא, וכשהיא מצליחה להחזיר לו את ה-"אוצר", חייה וחייו משתנים. בעקבות כך מחליטה אמלי לשמח את הסובבים אותה ולעזור להם.
ג'ולי מאבדת את בעלה המלחין ואת בתם היחידה בתאונת דרכים. היא מנסה לפתוח דף חדש בחייה ולצאת לחופשי מחייה הנוכחיים מהיגון, מהאובדן, מהרכוש ומהחברה הסובבת אותה, אך בכל מקום שהיא נמצאת המוזיקה של בעלה ממשיכה להקיף אותה והיא מתחילה לגלות פרטים חדשים על עברו. בהדרגה ג'ולי לומדת לחיות מחדש, משתמשת במוזיקה ככלי לריפוי ומנסה לשחזר את יצירתו האחרונה של בעלה המנוח.
מהסרטים הראשונים והחשובים של יוצרי ה"גל החדש" הצרפתי. הרפתקאותיו של גנגסטר שובה לבבות בסרט המגלה דופק חיים חדש ושונה בפריס של סוף שנות החמישים. העלילה, מעשה סתמי ברוצח - הצדעה לסרטי המתח ההוליוודיים שהיו אהובים על גודאר הבמאי וטריפו התסריטאי בהיותם מבקרי קולנוע - אך אין בה התחסדות או מוסר השכל. גיבור הסרט רוצח שוטר, בורח לפריס, מתאהב בסטודנטית אמריקאית ושניהם מסתגרים באהבתם מפני העולם. למרות הנסיונות הצורניים המהפכניים לזמן עשיית הסרט, הוא היה להצלחה קופתית, ובלמונדו הפך לכוכב.
חמישה סיפורים המתרחשים כל אחד בתוך מונית בלילה, כל אחד בעיר אחרת בעולם. בלוס אנג'לס מנסה מלהקת לספח אליה נהגת מונית חסרת עניין. בפריז נוסעת עיוורת הוגה על החיים בחברת הנהג האפריקאי שלה. ברומא נהג מונית פטפטן (רוברטו בניני המופרע לחלוטין) מוציא כומר מסכן מדעתו, ועוד. ג'ים ג'רמוש (גוסט דוג) מלהק כוכבים רבים, ביניהם ווינונה ריידר (נערה בהפרעה), ג'ינה רולנדס (אישה תחת השפעה), ביאטריס דאל (בטי בלו) ורוזי פרז (עשה את הדבר הנכון). המוזיקה של טום ווייטס הגדול.
לחובבי לואי דה פונה, אחד מסרטיו היותר מצחיקים. פריסאי אנטישמי בדרכו לחתונת בתו, נאלץ להתחפש לרבי כשהוא מאויים על ידי חבורת מהפכנים ערבים.
בוגרת קולג' מוכנה לסבול כדי להצליח בתפקידה החדש כעוזרת של עורכת עריצה במגזין אופנה, ועל הדרך מגלה שיש לה חוזקות – וגם חוש לאופנה.
שיתוף הפעולה של מרלין מונרו וג'יין ראסל, בסיפורן של שתי חברות טובות המטיילות לפריז כשבעקבותן יוצא בלש פרטי, הניב את אחד הסרטים המוזיקליים ההוליוודים האהובים ביותר. השיר שאותו מבצעת מונרו, "יהלומים הם חבריה הטובים ביותר של אישה", נכנס לפנתיאון הקולנוע וזכה למאות ציטוטים ומחוות.
אחת מן הקלאסיקות של פרנסואה טריפו, מן הבולטים ביוצרי הגל החדש הצרפתי ובכלל אחד מן הבמאים האירופאיים החשובים והמוערכים בכל הזמנים. נשיקות גנובות" הוא הסרט השני מתוך חמישה שבהן חזר טריפו אל דמותו של אנטואן דונאל, בגילומו של ז'אן פייר לויד.
לאחר שהפרק הקודם ("נשיקות גנובות") הסתיים באירוסין, הפרק הנוכחי נפתח בחיי הזוגיות הזעיר-בורגניים של אנטואן וקריסטין. בדירתם בבנין משותף, עם שכנים טיפוסיים שקווי אופיים הבולטים משורטטים כאן בשתים-שלוש משיחות מדוייקות, עומדים שני האוהבים להביא יחדיו בן לעולם. אך אף שלכאורה עומד התא המשפחתי לקבל צורה מוצקה, מתקשים השניים לייצב את הזוגיות שלהם. לפתע מתאהב אנטואן ביפנית חביבה, ונאלץ שוב, לא בלי עזרתה של זוגתו, לגשש אחר מקומו בעולם. טריפו מגיש מבט אוהב ומחויך על גיבורו הצעיר, בן דמותו.
סרט זה הוא בעצם הפרק המסכם את קורותיו של אנטואן דואנל, בן דמותו של טריפו. אנטואן הוא עכשיו אדם בוגר ואב לבת, על סף גירושין מאשתו כריסטין. הוא עובד כמגיה בהוצאת ספרים ומפתח את הקריירה הספרותית שלו. למרות שעבר כבר את גיל שלושים, אין אנטואן נעשה חכם יותר בכל הנוגע ליחסיו עם נשים, וכמו בנעוריו הוא ממשיך להיות רומנטיקן ללא תקנה ורודף נשים. את דואנל מגלם ז'אן-פייר לאו.
הסרט מספר על מוזס, או בכינויו מומו, נער יהודי פשוט הרגיל לשמור על ביתו בזמן שאביו עובד קשה במשרד תמורת שכר זעום. מומו נוהג לגנוב דברים מהמכולת של "הערבי", וכאשר אדון איברהים סוף סוף מתעמת איתו על הגניבות, הוא מתייחס אליו ביתר קלות: "עדיף שתגנוב ממני מאשר שתגנוב ממישהו אחר". בין השניים נרקמת מערכת יחסים בה איברהים מלמד את מומו על כסף ונשים.
סטפן הוא צעיר ביישן ומסוגר הגר בדירה קטנטנה בפריז ועובד כמעצב גראפי. בעמדה שלא דורשת ממנו הרבה דמיון ומאמץ. כשטפאני הופכת להיות השכנה ממול הוא מתחיל לפתח רגשות כלפיה. כדי להתמודד עם רגשותיו הוא בורח לעולם החלומות. שם עובד דמיונו שעות נוספות. לאט, לאט ובאמצעות אימון עצמאי הוא מתחיל לשלוט באירועים המתרחשים התוך החלום. העניין הולך ומסתבך כאשר הדמויות מתוך החלום הולכות ומשתלטות גם על המציאות היומיומית שלו.
שיגעון של מסיבה, הוא סרט נעורים צרפתי משנת 1980 בכיכובה של סופי מרסו שהיה להצלחה בינלאומית. הסרט בוים על ידי קלוד פינוטו ומככבים בו גם קלוד ברסו ובריג'יט פוסי. ריצ'רד סנדרסון שר את שיר הנושא "Reality", שהפך ללהיט ולקלאסיקה. שמו העברי של הסרט נבחר על ידי צופי זהו זה!, בתחרות שנערכה לגבי שם הסרט, כשיצא בארץ בסוף 1982.
שיגעון של מסיבה 2 הוא סרט קומדיה צרפתי משנת 1982 בבימויו של קלוד פינוטו ובכיכובם של קלוד בראסור, בריז'יט פוסי וסופי מרסו. הסרט נכתב על ידי דניאלה תומפסון וקלוד פינוטו, והוא עוסק בבחורה שמתאהבת בילד וחייבת להתמודד עם שאלת ההתעלסות בפעם הראשונה.
מג ראיין היא בחורה פשוטה שרוצה מעט מהחיים: להיות נשואה ואזרחית קנדית. ובינתיים, הכל הולך לפי התכנית. אבל כשהארוס שלה נוסע לצרפת ומגלה אהבה חדשה היא נדרשת להתמודד עם פחד הטיסות שלה ומנסה להחזיר את הארוס אליה, אבל בדרך היא פוגשת נוכל צרפתי מקסים, ומשם הכל מתקלקל...