סרט ראווה של ויליאם ויילר ("שועלים קטנים", "שנות חיינו היפות ביותר"). זהו עיבוד הוליוודי שלישי לרומן זה, המספר על נסיך יהודי, הנלקח לשבי הרומי ולבסוף מתנצר, בהשפעת צליבתו של ישו. אוסקר לויילר על הבימוי, להסטון וגריפית על המשחק, ולסרט עצמו - 1959. סיפור של הרפתקאות, נדודים, סכנות, השפלות ונצחונות, שעלילתו מתרחשת בתחום הדפוסים ההוליוודיים המוסכמים. יהודה בן חור הוא סוחר יהודי שגר בירושלים וחי כנסיך עשיר, בתחילת המאה ה-1. את שיגרת חייו הנוחה שובר חברו הוותיק שחוזר לירושלים כמפקד הלגיון הרומי בעיר. בתחילה הם שמחים מאוד לפגוש אחד את השני, אך עד מהרה חילוקי הדעות הפוליטיים בינהם גורמים למתחים רבים בחברות. באחד הימים בו נערך המצעד לכבודו של ראש הלגיון נופלת לבנה מביתו של יהודה ומפספסת את ראשו של ראש הלגיון, וכמעט הורגת אותו. למרות שמסלה יודע שיהודה לא אשם בכך, הוא מעניש אותו ואת משפחתו ושולח את יהודה בן חור לספינת עבדים, ואת אמו ואחיותיו לכלא. יהודה נודר נדר ונשבע לנקום את נקמת משפחתו בחברו.
סיפור חזק וכואב על שני גברים צעירים, פועל חווה מוואיומינג ובוקר רודאו, הנפגשים בקיץ של שנת 1963 ברעיית-צאן על האדמה הקשה והגבוהה של וואיומינג בת-זמנם, ויוצרים קשר לא שמרני, אך עם זאת אחד הנמשך לכל אורך החיים -- ע"י תהפוכות ותפניות בעלילה הקשר נהיה מלהיב, מר ומלא עימותים.
אימרה יוונית גורסת כי רק נשים שעיניהן נשטפו בדמעות, ראייתן צלולה. אצל מנואלה זה לא בדיוק עובד. בלילה שבו התבשרה על מות בנה בכתה עד שיבשו עיניה, אבל חייה מעולם לא נראו כל כך אפלים וקודרים. באותו לילה נוראי בביה"ח קראה את המשפט האחרון שכתב בנה ביומנו ובו מובעים געגועים לדמות אב. וכך, לזכר פרי בטנה, היא עוזבת את מדריד ויוצאת לברצלונה בחיפוש אחר הגבר שאותו עזבה לפני כמעט 18 שנה וכרסה בין שיניה. היא רוצה לספר לו על התיסכול שטרד את בנם המנוח לפני שנהרג, על כך שקראה לו אסטבן על שמו - ז"א עד שהחליף האב את שמו ללולה...
בילי אליוט הוא נער בן 11 שהולך לחוג לאיגרוף, כמו מרבית בני גילו המתגוררים בעיירת כורים בריטית קטנה ונחשלת. אלא שבילי מסרב להתכונן לגורלו הבלתי נמנע שמאצ'ו מחספס ,ונדלק דווקא על החוג שמתקיים סמוך לזירת האגרוף - כיתת בלט, על טהרת הבנות, כמובן. הוא נוטש את כפפות האיגרוף ומתגנב לכיתתה של גברת ווילקינסון. זו קולטת את הפוטנציאל הטומון בו ומהר מאוד מתחיל בילי לתרגל, בהחבא, שלל תנועות מחול, מפלייה עד שפגט. כשאביו ואחיו מגלים זאת, הם עושים כל שביכולתם כדי למנוע ממנו להמשיך בתחביבו האהוב, אבל בילי לא מוותר.
בשנות השישים המוקדמות, שני בנים - אגנסיו ואנריקו - מגלים את האהבה, סרטים ופחד בבית ספר דתי. אבא מנולו, מנהל בית הספר והמורה לדקדוק, כולם עדים ולוקחים חלק בגילויים האלה. שלושת הדמויות באות אחת כנגד השניה פעמיים, בשנות ה70 המאוחרות. הפגישות האלה נועדו כדי לשנות את החיים והמוות שלהם.
העלילה מספרת על אייל (ליאור אשכנזי), סוכן מוסד ודור שני לניצולי שואה, נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי גרמני בשם אלפרד הימלמן עליו קיימות עדויות שהוא עדיין חי. כדי למצוא את הפושע הנאצי אייל מתקרב לנכדיו, פיה (קרולינה פיטרס), השוהה בישראל כמתנדבת בקיבוץ ואחיה אקסל הימלמן (קנוט ברגר), המגיע לארץ לבקר את אחותו. במהלך פעילותו של אייל, המתבצעת ברחבי ישראל וברלין, הוא מתקרב אל שני האחים, מפגש היוצר שאלות ותשובות, חיפוש אחר משמעויות וגילוי תרבויות ואישויות. הסרט דן ביחסים המסובכים בין ישראלים לגרמנים ודן בטראומת השואה, בתולדות ישראל ואף בסכסוך היהודי-פלסטיני, בהומוסקסואליות ובמורכבות המוסרית הקיימת בשרות המוסד, ביחידת חיסולים של השירותים החשאיים. כמו כן, מציג הסרט מהפך שחל באישיותו של אייל ואת המעבר מחייו הראשונים כמחסל קר של המוסד בעל רגשות מודחקים, אל חייו החדשים כאדם "שאינו מסוגל להרוג יותר".
סוהא, בחורה ערביה צעירה ונאה, עוברת במחסום ישראלי בדרכה לשכם. סוהא נולדה בצרפת, גדלה במרוקו במשפחה מבוססת, והיא מנהלת מערכת יחסים עם סעיד, בחור פלשתינאי שגדל במחנה פליטים. סעיד עובד במוסך קטן עם חאלד, חבר מילדות, והשניים מעבירים אחר צהריים שקט, שותים תה ומעשנים נרגילה על גבעה שמשקיפה על שכם. השלווה שלהם מופרת על ידי ג'מאל. ג'מאל נשלח להודיע להם שהם נבחרו על ידי הארגון לבצע פיגוע התאבדות בתל אביב בתגובה להריגת שני ערבים.