יותר מכל סרטי הגנגסטרים של שנות השמונים והתשעים, מסמן סרטו של סקורסזה את תחייתו של הז'אנר. אמנם הוא מגמד את המיתוסים הקשורים בעולם המאפיה, ומתבל את סרטו באירוניה והומור, אבל הסרט בכל זאת מכיל את מרבית מרכיבי הז'אנר הקלאסיים. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הנרי היל, גנגסטר שהפך לעד מדינה.
סרט מדהים מדרום קוריאה, שבמרכזו תעלומת רצח נשים סדרתי המתרחשת בכפר חקלאי. שלושה בלשים מנסים פעם אחר פעם לחשוף את זהות הפסיכופט ומעלים חרס בידם. שילוב של קומדיה שחורה ומותחן בילוש המתאר את התסכול והמבוכה האוחזים בבלשים הקוריאנים. אחד השלאגרים הגדולים של מעצמת הקולנוע החדשה של המזרח. במאי: ג'ון הו בונג (Barking Dogs Never Bite). כולל סצנות נוספות בליווי קומנטרי של הבמאי וראיונות עם צוות השחקנים.
סרט ראווה של ויליאם ויילר ("שועלים קטנים", "שנות חיינו היפות ביותר"). זהו עיבוד הוליוודי שלישי לרומן זה, המספר על נסיך יהודי, הנלקח לשבי הרומי ולבסוף מתנצר, בהשפעת צליבתו של ישו. אוסקר לויילר על הבימוי, להסטון וגריפית על המשחק, ולסרט עצמו - 1959. סיפור של הרפתקאות, נדודים, סכנות, השפלות ונצחונות, שעלילתו מתרחשת בתחום הדפוסים ההוליוודיים המוסכמים. יהודה בן חור הוא סוחר יהודי שגר בירושלים וחי כנסיך עשיר, בתחילת המאה ה-1. את שיגרת חייו הנוחה שובר חברו הוותיק שחוזר לירושלים כמפקד הלגיון הרומי בעיר. בתחילה הם שמחים מאוד לפגוש אחד את השני, אך עד מהרה חילוקי הדעות הפוליטיים בינהם גורמים למתחים רבים בחברות. באחד הימים בו נערך המצעד לכבודו של ראש הלגיון נופלת לבנה מביתו של יהודה ומפספסת את ראשו של ראש הלגיון, וכמעט הורגת אותו. למרות שמסלה יודע שיהודה לא אשם בכך, הוא מעניש אותו ואת משפחתו ושולח את יהודה בן חור לספינת עבדים, ואת אמו ואחיותיו לכלא. יהודה נודר נדר ונשבע לנקום את נקמת משפחתו בחברו.
שיר אהבה לעיר ניו-יורק, כמחווה רומנטית של וודי אלן , המתעלמת מחלקיה האפלים של העיר. וודי אלן מתרכז במילייה של האינטלקטואלים הדברנים, אליהם הוא משתייך, כשהוא מנסה להיחלץ ממילייה זה, המדבר על אמנות בלי להיות מסוגל ליצור אותה, באמצעות אהבה תמימה לנערה בת טיפש עשרה, אך בוגרת בהרבה מחבריו האחרים. המוסיקה של ג'ורג' גרשווין מאיירת היטב את מצב רוחו העגמומי-חגיגי של הסרט, בצילומיו היפהפיים של גורדון וויליס, בשחור לבן. יחד עם זאת, הסרט אינו נעדר אירוניה עצמית, במינון האלני המקובל. ניו-יורק של "מנהטן" היא עיר לפוסטרים.
סרטו רחב היריעה של הבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י (חולמים) אשר זכה בתשעה פרסי אוסקר בשנת 1988, ביניהם הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט מביא את סיפורו של קיסר סין האחרון פו-יי, שעלה לגדולה בתפקיד המלוכה בגיל שלוש ופינה את הכיסא בגיל שש. הסרט ממשיך ועוקב אחר גורלו ההפכפך של הילד שהובטח לו גן של שושנים, עד מותו כגנן בשנת 1967, עקב המהפכה התרבותית בסין. הסרט כולל צילומים נדירים מן העיר האסורה. עם סקמוטו ריוצ'י (עיני נחש), ג'ון לונה (ניצוד), ג'ואן צ'ן (פיתויו של נזיר), פיטר אוטול (סופרגירל). הסרט זכה לפרסים רבים ברחבי העולם ביניהם פרס גלובוס הזהב ופרס BAFTA היוקרתי.
סרטו של קווין מקדונלד הוא שחזור של אחד הסיפורים המצמררים בתולדות טיפוס ההרים. ג'ו סימפסון וסיימון ייטס, מטפסי הרים בריטיים צעירים בחרו לטפס בשנת 1985 על הר סיולה גרנדה בפרו, שעל פסגתו התלולה מעולם לא דרכה רגל אדם. הם מצליחים במשימתם הקשה, אך בירידה מההר בסופת שלג סימפסון נופל ושובר את רגלו. השניים ממשיכים כנגד כל הסיכויים, עד שעל ייטס לבחור: למות יחד עם חברו הפצוע והגוסס או לחתוך את החבל ולהציל לפחות את חייו. על רקע צילומים מדהימים ביופיים של ההר המושלג, משחזר מקדונלד בעזרת שני שחקנים את המאבק לחיים של שני הצעירים, כשייטס וסימפסון עצמם מספקים את הקריינות ומתארים כל אחד את חלקו באירועים. זה לא סרט דוקומנטרי סטנדרטי עם ראשים מדברים של הגיבורים וצילומי נופים וגם לא סרט עלילתי שהיה חוטא למטרה. השילוב בין השניים מעביר לצופים את חוויית טיפוס ההרים במלואה, על יופייה ועל סכנותיה, ומחדד את הדילמה המוסרית העומדת במרכז הסרט.
בקיץ 1977, הראיונות המצולמים לטלוויזיה של דייויד פרוסט (מייקל שין) וריצ'ארד ניקסון (פרנק לאנגלה) משכו את אחוזי הצפייה הגדולים ביותר עבור משדר חדשות בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית. מעל ל- 45 מיליון צופים – תאבים להצצה אל מוחו של השליט לשעבר המושמץ שלהם ומשתוקקים להודאה שלו בניצול סמכותו שהוביל להתפטרותו – ישבו מרותקים מול קרב האגרופים המילולי שהתקיים בין ניקסון לפרוסט לאורך ארבעה לילות. שני אנשים שהיה להם הרבה מה להוכיח ידעו שרק אחד מהם ייצא מנצח. העימות האגדי הזה יצר תקדים באמנות הראיונות החושפניים, שינה את פני הפוליטיקה וסחט הודאה מהנשיא לשעבר שזעזעה אנשים בעולם כולו. וכנראה גם את ניקסון עצמו.
הסיפור הסנסציוני על חשיפת רמאות בשעשועון טלוויזיה פופולארי בשנות החמישים בשם "עשרים ואחת", מוגש כאן בשילוב קצבי ומהנה של דרמת מתח על עיתונאות חוקרת, מבט ביקורתי על נכסי צאן ברזל אמריקאיים, וטרגדיות פרטיות של אנשים בלב המערכת הגורסת הכל בשם הרייטינג.
מותחן שמתקיים בשנותיה האחרונות של האימפריה הסובייטית, סביב מקרה של רוצח סדרתי. קולונל ויקטור בוראקוב, המגולם על ידי סטיבן ריאה (משחק הדמעות), נקרא לעזור בפענוח הרצח של נערים ונערות. החקירה מנסה להתקדם למרות הקשיים הביורוקרטיים שמציב בפני החוקרים השלטון המכחישני של ברית המועצות (בבריה"מ אין רוצחים סדרתיים! זוהי תופעה אמריקאית דקדנטית!). מניין הגופות עולה ונראה שהיחיד שמנסה להביע תמיכה הוא הבוס של בוראקוב, אותו מגלם דונלד סאת'רלנד (המבט).
מתחת לחיוכה המקסים והכובש של ג'ורג'יאנה מסתתרת אישה אינטליגנטית ופגיעה הכבולה בנישואים מחוסרי אהבה לדוכס, אחד האנשים העשירים ביותר באנגליה של אותה תקופה. מיואשת מן החוקים הנוקשים והאיסורים המוטלים עליה נוכח היותה אישה במעמדה, היא מחליטה למרוד ומכניסה לביתה את בס פורסטר, צעירה יפיפייה ואם לשלושה בנים המבינה לליבה. כך היא מערערת את האיזון הקר והפרגמאטי שהחזיק עד עתה את נישואיה לדוכס ויוצרת מצב חדש המורכב ממנה, מבעלה ומהמאהבת החדשה שלו. התנהגותה ודעותיה הנחרצות של הדוכסית מחלחלים לספירה הציבורית, כאשר היא הופכת לנציגת המפלגה הליבראלית. תוך כדי כך היא מתאהבת בצ'ארלס גריי, מי שעתיד להיות ראש הממשלה של אנגליה, ולראשונה בחייה מגלה מהי אהבת אמת. אך האם "אהבת אמת" יכולה לשרוד את הביקורת וצרות העין של הדוכס ושל חברתה בס?
בליבה של איווה, חמישה אקדמאים ליברלים חולקים בית, גינה וארוחות ערב של ימי ראשון שתמיד מלאות בשיחה וביקורת חברתית. כאשר נהג משא גס ואלים מאיים על אחד מהם הוא מעלה אותם על הדרך לשרשרת רציחות רדיקאלית המשתלבות תמיד עם דעתו הפוליטית של הקורבן התורן. קומדיה שחורה קלאסית משנות ה-90.
ב-4 ליולי 1776 סוחר המפליג לניו-יורק , לסחור בסחורה שלו נתקל במורדים ש"מגייסים" את ספינתו למלחמה נגד האנגלים וכשבנו מצטרף למורדים הוא מצטרף גם על מנת לא לאבד אותו.