וולט קוואלסקי הוא מכונאי רכב בגמלאות שממלא את ימיו בשיפוץ הבית, שתיית בירה וביקור חודשי אצל הספר שלו. למרות שהמשאלה האחרונה של אשתו המנוחה הייתה לראות אותו מבקר אצל הכומר לוידוי, וולט לא מוצא על מה יש לו להתוודות. האנשים שפעם הוא היה קורא להם "שכנים" כבר מתו או עברו להתגורר במקום אחר, וחבורות מהגרים מדרום-מזרח אסיה שהוא מתעב, החליפו אותם. הוא הפך לממורמר באופן קבוע – על המרזבים הדולפים, על מדשאות השכנים הלא גזומות, על הפרצופים הזרים הסובבים אותו ועל כנופיות הנוער חסרות המטרה של הסינים, הלטינים והשחורים שבטוחים שהשכונה היא רק שלהם. יותר מכל הוא ממורמר על ההתרחקות של ילדיו ממנו, והוא חי בהמתנה לסיום חייו. לילה בו מישהו ניסה לגנוב את מכונית הגראן טורינו שלו, מודל 72', מוביל לחברות בלתי אפשרית עם הנער שניסה לגנוב את רכבו אשר תשנה את חיי שניהם.
במרכז הסרט הזה אסיר אנלפאבית בן 19 בשם מאליק, אשר נידון לשש שנות מאסר ומייד עם הגעתו לכלא נופל לזרועות כנופיית הקורסיקאים השולטת בכלא ונאלץ לבצע עבורם סדרת "משימות" כדי להוכיח את כוחותיו ולזכות באמונם. היה מועמד לאוסקר 2010 בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
האחים שון ותומאס גדלו בבוסטון להורים שהיגרו לארצות הברית מאירלנד. כשהיו ילדים נורה אביהם למוות לנגד עיניהם. הסרט מלווה את המשפחה מאמצע המאה ה-20 עד לשנות ה-1990. תומאס משקיע בלימודים ויש לו קריירה מצליחה שמובילה אותו לתפקיד תובע. שון מצליח מאוד גם הוא בתחום שלו, אך הוא פונה לצד השני של החוק ומדרדר אל הפשע, עד שהוא מגיע לעמדת ראש המאפיה האירית.