סרט שהוא נקודת ציון חשובה בקולנוע האיטלקי, לדעת רבים – מבשרו של הניאוריאליזם האיטלקי. התסריט הוא עיבוד חופשי, (חסר זכויות) ל"הדוור תמיד מצלצל פעמיים", של ג’יימס קיין. נווד מתאהב באשת פונדקאי, והם מחליטים לחסל את הבעל, שעומד בדרכם. בהשפעת הקולנוע של רנואר וקארנה והרומנים הנאטורליסטיים של ג’ובני ורגה, מעניק ויסקונטי משמעות חברתית עמוקה למלודרמה הקיצונית שכתב קיין. זהו גם אחד העיבודים האירוטיים ביותר לרומן זה. למרות שהוא נוצר בימי הפאשיזם, מצליח ויסקונטי ליצור סרט אמיץ וליבראלי, הן מבחינה נושאית והן מבחינה סגנונית.

התקופה: נובמבר 1932המקום: אחוזת גוספורד פארק, השוכנת בליבו של איזור כפריהאירוע: מסיבת סוף שבוע יוקרתית אותה עורכים סיר וויליאם מקורדל (מייקל גמבון) ואישתו, ליידי סילביה (קריסטין סקוט תומאס).בין המוזמנים חברים וקרובים שיחדיו מהווים חבורה אקלקטית עליה נמנים בין השאר דוכסית, גיבור מימי מלחמת העולם הראשונה, מפיק סרטים אמריקאי ועוד.בעוד האורחים המכובדים מבלים בחדריהם המפוארים, משרתיהם האישיים ממלאים את המסדרונות וחדרי השירות, בהם הם עובדים לרווחתם של אדוניהם.אך גם בעולם העליון של העשירים וגם בעולם התחתון של המשרתים, שום דבר לא באמת כפי שהוא נראה.הסרט מצליח לנווט ברגישות בין שני העולמות, בין גינוני נימוסין ומיסתורין ומתאר אירועים חוצי דורות ומעמדות המגיעים לשיאם בסיפור רצח (או אולי בעצם שני מקרי רצח.?)"גוספורד פארק" חושף את היחסים המורכבים בין שני העולמות, אלו שבמעלה המדרגות ואלה שבתחתיתן, ושופך אור על חברה ודרך חיים העומדים לפני קיצם.

האחים לבית גרוסינסקי, ג'וזף ובובי מייצגים שני עולמות מנוגדים שהתקיימו זה לצד זה בניו יורק של שנות השמונים - ג'וזף הולך בעקבות אביהם של השניים ומתגייס למשטרה. בובי מנהל מועדון לילה. בעוד ג'וזף מפטרל ברחובות, בובי מבלה את לילותי במאורת האלכוהול, הסמים וההימורים שלו, כשחברתו היפיפיה אמנדה תמיד צמודה אליו. העולמות השונים נפגשים כשאבי המשפחה ברט וג'וזף מגיעים למועדון של בובי, לדלות ממנו מידע. המטרה שלהם הוא ואדים - מאושיות המועדון, אחיין של הבעלים שלו, וגם חבר באחת ממשפחות הפשע הרוסיות החזקות ביותר. בתחילה, בובי מצדד בואדים, והולך נגד אחיו. אבל האם הוא יתמיד בכך כשהמאפיה הרוסית תאיים על חייהם של אביו ואחיו?

שנת 2007, סוף מלחמת עיראק. בשטח הפקר, בלב מדבר, שני חיילים אמריקאים מוצאים עצמם תחת הכוונת הקטלנית של צלף עיראקי, כאשר כל מה שמפריד ביניהם הוא קיר אבנים מתפורר. הלחימה הופכת במהרה מלוחמה צבאית פיזית של דיוק ופגיעה באויב לקרב פסיכולוגי של עורמה, כוח רצון והישרדות.