שעתה הקשה ביותר של בריטניה במלחמת העולם השניה, כפי שבאה לידי ביטוי בסרטו עטור האוסקרים של וויליאם וויילר (שנות חיינו היפות ביותר). שנה של מקלטים והפצצות, חיילים בחזית ונשים במפעל. זהו סיפורה של הגב' מיניבר, שמייצגת את כל הטוב שבאישה האנגלייה הפטריוטית, שהייתה לסמל ולדגל, גאוותו של ווינסטון צ'רצ'יל. גריר גארסון בתפקיד הראשי (שהקנה לה את האוסקר כמובן). הסרט קיבל אוסקר לסרט הטוב ביותר.
הסרט מתאר רומן מלא תשוקה בין שני נערים מתבגרים. מתיו בן ה-18 אשר בחופשה עם בני משפחתו בחוף הים פוגש נער מקומי אחר בשם סדריק. מתוך היכרות קצרה עמו מתפתח בינהם קשר של אהבה עזה, עם זאת מתיו נאלץ לא רק להתמודד עם המיניות החדשה שלו, אלא גם בנוסף עם אמו החולה, אביו הנעדר ועם אחותו שמעוצבנת כל-כך מהקשר שלו עם סדריק.
איזבל היא רווקה, קצת מתוסכלת, שעובדת בחנות ספרים. את סבתא שלה הינטע זה לא מרשים במיוחד והיא מחליטה להכניס שדכנית יהודייה אותנטית לסיפור הזה. איזבל מעקמת את האף, אבל נעתרת והולכת לפגוש בחור יהודי טוב שמוכר חמוצים בדלאנסי. בהתחלה היא קצת נרתעת מהריח שלו בידיים, אבל הוא לא מרפה ממנה ועושה זאת באלגנטיות של ג'נטלמן.