סיפורה של הזמרת האגדית אדית פיאף, מילדות קשה בבלוויל אל הזוהר והתהילה בניו יורק, ומהניצחון הגדול למעמקי הייאוש. סיפור חייה הסוערים של זמרת השנסונים הידועה מצייר אישה אינטנסיבית, שבירה אך בלתי ניתנת להריסה אשר מוכנה להקריב את כל מה שנחוץ בכדי להגשים ולממש את האמנות שלה. הסרט מתאר את דרכה של פיאף מילדות של נדודים יחד עם אביה, שהיה להטוטן רחוב, לאחר שננטשה על ידי אמה: מעונות של פרוצות בפריז, האשמה ברצח בדיוק כשהקריירה שלה החלה סוף סוף להמריא ששלחה אותה חזרה לביבים, רומנים מלאי תשוקה וחברות עם גדולי השמות באותה תקופה - איב מונטאן, מרלין דיטריך ואחרים, ועד הסוף הטראגי הבלתי נמנע.
בין ייאוש טוטאלי לתקווה מרירה-מתוקה, מהלכות הדמויות האנושיות של הסוריאליסט השבדי המופלא רוי אנדרסון, על פני המסך הסטטי. כמו סרטו הקודם הגאוני, Songs From the Second Floor, גם כאן מביא אנדרסון את המצב הקיומי, בסדרה של סצנות תמהוניות, כולן מעוצבות לעילא ומצולמות בתוך אולפן. פסיכיאטר מתלונן על מצבו הכלכלי בעוד אשתו עוגבת עליו עם קסדת לוחמים, זקן גורר כלב במורד המדרכה, אישה צורחת שאף אחד לא מבין אותה. וצורחת. וצורחת. אלו הם רק קמצוץ ממכלול ההזיות הספק הומוריסטיות ספק עצובות עד מאוד.
"אמריקאי בפריס" הוא הזוכה הגדול של האוסקרים לשנת 1951 - בעיקר בשל סצינת הסיום הקלאסית: 17 דקות של ריקוד קולנועי שמשלב בין צבעים, תנועה, מוסיקה וזמרה באופן שספק אם נוצר כמוהו. לכאורה, הסצינה הזו חריגה מאד, בודאי לצופה עכשווי, אבל השוו אותה למשל, לסצינות הקרב מ"מטריקס" (הראשון) ותקבלו את אותה אנרגיה ותעוזה שבשבילן שווה ללכת לקולנוע. העלילה כאן לא מאד חשובה, היא עוסקת בחייל אמריקאי משוחרר שהשתקע בפריס במטרה להפוך לצייר. על רקע זה הוא פוגש בחורה עם כסף שמוכנה לעזור לו אבל הוא בוחר להתאהב דווקא בצרפתייה חמודה (לזלי קארון בהופעתה הראשונה בקולנוע) של
סרט הקאלט של אלן פארקר (אקספרס של חצות) שהיווה השראה לסדרת הטלוויזיה הפופולרית. דרמה רגשנית ואינטליגנטית, המתמקדת במספר תלמידי תיכון בבית ספר לאמנות ניו יורקי – קוקו הרקדנית השאפתנית, לירוי הסקסי והמרדן, ברונו הפסנתרן האאוטסיידר, מונטגומרי הביישן ודוריס הנוירוטית. זוכה שני פרסי אוסקר על הפסקול ועל שיר הנושא האלמותי ששרה איירין קארה.
לפני ההצלחה המטורפת של טרילוגיית "שר הטבעות" וההכרה של יצורים שמימיים, היה פיטר ג'קסוןבמאי סרטי אימה טראשיים במיוחד. הסרט הוא שילוב של אימה, gore וגועל נפש במיטב המסורת,יחד עם סרט בובות, לכאורה לכל המשפחה אך למעשה בכלל לא. אינטריגות וקנאה בצוות שלשחקנים-חיות בתיאטרון. את הגראנד פינאלה מביאה היפופוטמית עם מכונת ירייה ודבר להפסיד.
מייקל דאגלס מככב בסרטו של ריצ'רד אטנבורו, שורת המקהלה, סיפור על הקשיים והמהמורות של עולם התאטרון. זאק (מייקל דאגלס) בוחן רקדנים למיוזיקל חדש בברודווי, ומסנן מתוך ההמונים קבוצה קטנה של רקדנים שאפתניים, הרוצים להיבחר לשורת המקהלה של המחזה. אחרי שצימצם את מספרם ל-16 רקדנים, נשים וגברים, זאק מבקש מכל אחד מהמתחרים לצעוד קדימה ולעמוד תחת אורות הבמה. שם הוא שואל אותם על חייהם ועל שאיפותיהם. תוך שהוא חוקר אותם על עברם, זאק מתעמת עם עברו-שלו, כשחברתו לשעבר, שילה, שהייתה פעם שחקנית מצליחה, מחפשת כעת עבודה...