לאחר שנכווה, כמו רבים אחרים לפניו, מהמקארתיזם האמריקני, חזר ז'ול דאסן (טופקאפי) לצרפת, שם ביים את יצירת המופת הזו. לאחר שהשתחרר מהכלא מחליט טוני להצטרף לחבריו על מנת לבצע שוד יהלומים ראוותני. את סצינת השוד, שנמשכת 28 דקות בשקט מוחלט, ללא דיאלוגים או מוזיקה, לא תשכחו לעולם. ללא ספק אחד מסרטי הפשע הטובים שנעשו אי-פעם, שהקנה לדאסן את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. עם ז'אן סרבה.
סאטין היא הכוכבת הזוהרת של מועדון הלילה המפורסם ביותר, בתחילת המאה העשרים. היא באה ממעמד נמוך, ומתכוונת להתחתן עם בן אצולה, כדי לבסס את מעמדה. אלא שבגורל רוצה אחרת וסופר צעיר כובש את לבה דרך שירים ומנגינות. כולם רוצים נתח מסאטין והנערה הצעירה חייבת להחליט לאן פניה מועדות.
מהסרטים הראשונים והחשובים של יוצרי ה"גל החדש" הצרפתי. הרפתקאותיו של גנגסטר שובה לבבות בסרט המגלה דופק חיים חדש ושונה בפריס של סוף שנות החמישים. העלילה, מעשה סתמי ברוצח - הצדעה לסרטי המתח ההוליוודיים שהיו אהובים על גודאר הבמאי וטריפו התסריטאי בהיותם מבקרי קולנוע - אך אין בה התחסדות או מוסר השכל. גיבור הסרט רוצח שוטר, בורח לפריס, מתאהב בסטודנטית אמריקאית ושניהם מסתגרים באהבתם מפני העולם. למרות הנסיונות הצורניים המהפכניים לזמן עשיית הסרט, הוא היה להצלחה קופתית, ובלמונדו הפך לכוכב.
עיבוד אפל לספר הפולחן של אן רייס שיוצא מתוך הנחה בסיסית שהערפדים קיימים וחיים בינינו (והם יצורים מיוסרים למדי). העלילה מתרחשת על פני כמאתיים שנה, מרגע שבו לסטאט הערפד (קרוז) נושך את לואיס דה פוינט דה לאק (פיט) והופך אותו לאחד מבני האלמוות. הסרט מחזיר למיתוס הערפד את האלמנט ההומוסקסואלי שנעדר ממנו מאז עבר הערפד מהספרות לקולנוע.
אחת מן הקלאסיקות של פרנסואה טריפו, מן הבולטים ביוצרי הגל החדש הצרפתי ובכלל אחד מן הבמאים האירופאיים החשובים והמוערכים בכל הזמנים. נשיקות גנובות" הוא הסרט השני מתוך חמישה שבהן חזר טריפו אל דמותו של אנטואן דונאל, בגילומו של ז'אן פייר לויד.
מרכוס הוא חברה הנוכחי של אלכס. פייר הוא בעלה לשעבר של אלכס, וחבר של השניים. השלושה הולכים למסיבה. אלכס ומרכוס רבים, והיא עוזבת את המקום לבדה. בדרכה חזרה, היא נתקלת בלה טניה, סרסור, שאונס אותה. מרכוס ופייר, המחפשים את אלכס ומגלים אותה פצועה, מחליטים לקחת את החוק לידיים ויוצאים לחפש את לה טניה, כדי לנקום. מותחן פעולה מסעיר ואלים.
הבמאי סטיבן שפילברג בשיתוף פעולה ראשון עם המחזאי טוני קושנר ("מלאכים באמריקה") נוגעים באחד הרגעים הטרגיים ביותר בתולדות מדינת ישראל - רצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדה שהתקיימה מינכן בשנת 1972. בעקבות אותו פיגוע רצחני נשלחים סוכני מוסד לאדמת אירופה למצוא את המפעילים של הטרוריסטים ולחסלם. הסרט מנסה לתאר את סיפורם של אותם מחסלים שמוצאים את עצמם מסכנים את חייהם וגם חיים של אנשים חפים מפשע כמו ילדיהם של אותם טרוריסטים ועוברי אורח. הסרט מבוסס על ספר שנוי במחלוקת שאנשי מוסד בארץ טוענים שהוא לא מבוסס על עובדות אמיתיות.
לאחר שהפרק הקודם ("נשיקות גנובות") הסתיים באירוסין, הפרק הנוכחי נפתח בחיי הזוגיות הזעיר-בורגניים של אנטואן וקריסטין. בדירתם בבנין משותף, עם שכנים טיפוסיים שקווי אופיים הבולטים משורטטים כאן בשתים-שלוש משיחות מדוייקות, עומדים שני האוהבים להביא יחדיו בן לעולם. אך אף שלכאורה עומד התא המשפחתי לקבל צורה מוצקה, מתקשים השניים לייצב את הזוגיות שלהם. לפתע מתאהב אנטואן ביפנית חביבה, ונאלץ שוב, לא בלי עזרתה של זוגתו, לגשש אחר מקומו בעולם. טריפו מגיש מבט אוהב ומחויך על גיבורו הצעיר, בן דמותו.
השנה היא 1968. המקום: פריז. מתיו, סטודנט אמריקאי צעיר לקולנוע, לכוד בין אמנות ופוליטיקה,מהפכה חברתית ורומן משולש עם אח ואחות. במהלך אחת מהפגנות המחאה כנגד השלטון, פוגש מתיו באיזבל ותיאו התאומים ומתיידד עימם על רקע האובססיה המשותפת להם - הקולנוע. אומרים שזוהי האוטוביוגרפיה שברטולוצי היה רוצה לכתוב לעצמו. מתיו, הדומה להפליא למרלון ברנדו, כוכבו האהוב של ברטולוצי, הוא האלטר-אגו של ברטולוצי עצמו, החוזר בעזרת הקולנוע לשנים הסוערות של חייו, ימי מהפכת הסטודנטים בצרפת, ימי גילוי הקולנוע והאהבה.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
סרט זה הוא בעצם הפרק המסכם את קורותיו של אנטואן דואנל, בן דמותו של טריפו. אנטואן הוא עכשיו אדם בוגר ואב לבת, על סף גירושין מאשתו כריסטין. הוא עובד כמגיה בהוצאת ספרים ומפתח את הקריירה הספרותית שלו. למרות שעבר כבר את גיל שלושים, אין אנטואן נעשה חכם יותר בכל הנוגע ליחסיו עם נשים, וכמו בנעוריו הוא ממשיך להיות רומנטיקן ללא תקנה ורודף נשים. את דואנל מגלם ז'אן-פייר לאו.
הסרט מספר על מוזס, או בכינויו מומו, נער יהודי פשוט הרגיל לשמור על ביתו בזמן שאביו עובד קשה במשרד תמורת שכר זעום. מומו נוהג לגנוב דברים מהמכולת של "הערבי", וכאשר אדון איברהים סוף סוף מתעמת איתו על הגניבות, הוא מתייחס אליו ביתר קלות: "עדיף שתגנוב ממני מאשר שתגנוב ממישהו אחר". בין השניים נרקמת מערכת יחסים בה איברהים מלמד את מומו על כסף ונשים.
ז'אן קלוד, גבר גרוש בתחילת העשור השישי לחייו ללא נקודות אור רבות: לא מעבודתו כמפנה אנשים מדירותיהם, ולא מאביו הקנתרני השוהה בבית אבות. אך כשהוא מחליט יום אחד להכנס לסטודיו לריקודי טנגו הנמצא בדרך לבית האבות של אביו, חייו לפתע מקבלים תפנית.
שיגעון של מסיבה, הוא סרט נעורים צרפתי משנת 1980 בכיכובה של סופי מרסו שהיה להצלחה בינלאומית. הסרט בוים על ידי קלוד פינוטו ומככבים בו גם קלוד ברסו ובריג'יט פוסי. ריצ'רד סנדרסון שר את שיר הנושא "Reality", שהפך ללהיט ולקלאסיקה. שמו העברי של הסרט נבחר על ידי צופי זהו זה!, בתחרות שנערכה לגבי שם הסרט, כשיצא בארץ בסוף 1982.
שיגעון של מסיבה 2 הוא סרט קומדיה צרפתי משנת 1982 בבימויו של קלוד פינוטו ובכיכובם של קלוד בראסור, בריז'יט פוסי וסופי מרסו. הסרט נכתב על ידי דניאלה תומפסון וקלוד פינוטו, והוא עוסק בבחורה שמתאהבת בילד וחייבת להתמודד עם שאלת ההתעלסות בפעם הראשונה.