אוטו פרמינגר ביים את אחד מסרטי הפילם-נואר הגדולים של כל הזמנים. דיינה אנדרוז הוא בלש משטרתי החוקר רצח של אשה צעירה ויפהפיה, שנמצאה מתה בביתה. לא ברור מי רצה לרצוח את האשה המקסימה, שהצליחה לגרום לכל גבר שפגש אותה להתאהב בה. קצה החוט הוא וולדו ליידקר (קליפטון ווב), עיתונאי מזדקן וערמומי, שעזר ללורה לפרוץ בקריירת דוגמנות. תוך כדי ניסיון להרכיב קלסתרון של האשה המתה (ג’ין טירני), ובעודו מתבונן ארוכות בפורטרט המצויר שלה, הבלש המאופק מוצא את עצמו נשבה בקסמיה, עד כדי אובססיה. לילה אחד הוא נרדם בדירתה וכשהוא מתעורר קורה משהו מוזר, שגורם לו להסתכל על ההתרחשויות באור חדש. סרט מבוים ומשוחק להפליא, מורכב ורב רבדים, שזכה, בצדק, לתילי תילים של פרשנויות.
פילם נואר קלאסי של הבמאי האמריקאי הגולה, ז'ול דאסן (שברח מארה"ב בעקבות רדיפות מק'ארתי), שמתרחש בין סמטאותיה העקלקלות של לונדון התחתית. מאכער מעופש מנסה לעשות קצת כסף קל באמצעות אלוף איגרוף, ונזרק מן הפח אל הפחת, בתמונה עגומה, סליזית ומדכאת של המין האנושי. ריצ'ארד ווידמארק (משפטי נירנברג) בתפקיד הראשי ולצידו ג'ין טיירני היפה (Whirlpool).
עיבוד קולנועי למחזה מצליח באותו שם של מרטין שרמן, חושף פרק מודחק בהיסטוריה והוא השמדתם ההמונית של הומוסקסואלים במחנות הריכוז הנאציים, במלחמת העולם השנייה. מקס ורודי הם זוג הומואים החיים את חיי הלילה של ברלין הדקדנטית, במסיבות שחיתות המתקיימות מדי ערב. בתוכנית האמנותית: קוקאין, אורגיות ומופעי דראג (מיק ג`אגר בתפקיד אורח כדראג קווין). סיפור רדיפתו של מקס נפתח בליל הסכינים הארוכות בברלין, במהלכו נשחטו בכירים במשטר הנאצי על רקע נטייתם המינית. מקס נתפס ונשלח למחנה ריכוז, שם נחשבו ההומואים עונדי הטלאי הוורוד לנחותים אף יותר מהיהודים. מסיבה זו מחליט מקס להתחזות ליהודי, ולענוד טלאי צהוב, ובלבד שלא תתגלה זהותו המינית. בתוך שיגרת הדיכוי של מחנה הריכוז, מתוודע מקס להורסט ואהבתם האסורה צומחת.
ארתור מילר עיבד את מחזהו המפורסם משנת 1953 לתסריט הנושא את אותו שם. העלילה עוסקת במקרה אמיתי שהתרחש בסאלם, מסצ'וסטס ב-1692. כומר שעבר ביער הסמוך לעיירה ראה קבוצת משרתות רוקדות ומתערטלות ליד מדורה. בבוקר אח"כ נופלות שתיים מהנערות לערפול חושים, ולכומר, ומאוחר יותר לתושבי העיירה כולם, ברור שהסיבה לכך היא מעשי-כשפים שטניים שאותם ניהלו הבחורות. בתוך סיפור הציד בולט סיפורה של אחת המשרתות שניהלה בעבר רומן אסור עם מעסיקה, ועקב כך נזרקה מביתו. עבורה ציד המכשפות שמתנהל הוא גם מסע-צלב פרטי להשבת הגבר שהיא אוהבת. ציד המכשפות לא מסתיים עד שלא מתבצעות 19 הוצאות להורג. כשהועלה המחזה לפני כמעט ארבעה עשורים היה ברור לכל שמדובר באלגוריה ל"ועדת הקונגרס לפעולות לא אמריקאיות" ולעומד בראשה הסנאטור מקארתי. ארתור מילר עצמו הוזמן להעיד בה ערב נישואיו למרלין מונרו, וכמו גיבורו, גם הוא סרב לשתף פעולה עם חוקריו ולהלשין. "הרבה אנשים נהרסו, והם לא התאוששו עוד. אבל אני חושב שאת זרעי הפארנויה החברתית הזאת אפשר למצוא בכל חברה בכל תקופה. אף פעם איננו רחוקים כל כך מסאלם של 1692" (מילר).
נל בואן, בת טיפוחיו הנמרצת של לורד מורטימר העשיר, מתעניינת במצבו של בית המשוגעים סנט מרי הידוע לשמצה בבית לחם (המכונה גם בדלהאם - מהומה). בעידודה של ידידתה, היא מנסה לעזור בשיקומו של בדלהאם, למרות רוחו של מנהל המקום הרשע.
כאשר אליזבת' מגלה שהחבר שלה מבלה יותר ויותר זמן עם בחורה מסתורית בבית הקפה של ג'רמי, היא מחליטה לזרוק אותו ולצאת למסע ברחבי ארצות הברית בתקווה למצוא אהבה, חברות ורוחניות. בתחנתה הראשונה, ממפיס, היא מוצאת מספר משרות מזדמנות, ומתחילה לחסוך כסף כדי לקנות מכונית לטיול הגדול שהיא מתכננת. בדרך היא פוגשת מספר דמויות שישפיעו על חייה: שוטר שאישתו עזבה אותו, מהמרת כפייתית שרוצה להשלים עם אביה, וכמובן את האהבה שחיפשה כל חייה.