הרגע שבו נדם ליבו של יוסיף סטלין, ב-5 במארס 1953, היה הרגע שבו החל בברית המועצות הפולחן שנועד להפוך אותו מאב האומה, בשר ודם, לאל. רמקולים הכריזו את בשורת המוות בקולי קולות מקצה הארץ ועד קצה, פועלים שבתו ממלאכתם והאזינו, והמוני אנשים הרכינו ראש והזילו דמעות. הבמאי סרגיי לוזניצה ("אוסטרליץ" שלו הוקרן בעבר בדוקאביב) מרכיב את נפשה של האומה הסובייטית שבליבה פולחן האישיות של המנהיג, באמצעות חיבור קטעי ארכיון נדירים שנאספו ממאות צלמים ושוחזרו במיוחד. פרטי הפרטים של ההכנות ללוויה, ההספדים, קבלת האורחים בנמל התעופה במוסקבה, עיצוב הפרחים סביב הגופה במאוזילאום – מצטרפים לתמונה מזעזעת בבהירותה של החיים בברית המועצות.