צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
סרטו האילם האחרון של צ'רלי צ'פלין, שיש בו אמירה נוקבת על החברה המתועשת, על צביעות בורגנית, ועל חוק וסדר בחברה דמוקרטית לכאורה. היחיד כמי שנשחק בין גלגלי המערכת, וכמי שהליכתו בסך כחלק מעדר אינה מבטיחה אותו מפגעי הממונים.
ג'פרסון סמית, מנהיג תנועת נוער צעיר ואידיאליסטי, נשלח לבית הנבחרים, במקומו של סנטור, שהלך לעולמו. שולחיו המושחתים - מושל המדינה ואיל עיתונות - סבורים שתמימותו של האיש לא תאפשר לו להתחקות אחר מעשיהם ולחשוף אותם ברבים. בוושינגטון, מבהירה לו מזכירתו, כי דווקא הוא ולא אחר זכה במשרה. הפוליטיקאי הירוק והבלתי משופשף, נאלץ לצאת למלחמה נגד מכונה מפלגתית, מושחתת ומשומנת היטב ונגד עיתונות עוינת. "מה שחסר לו בניסיון, הוא משלים בלחימה", מאפיין מישהו בסרט את סמית. ואכן, התכונה הזו היא המסייעת לו, בסופו של דבר, לגבור על הנבלים ולזכות במלחמה אבודה מראש. "מר סמית הולך לוושינגטון" הוא סרטו הרוזוולטי ביותר של קאפרה.
טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.
ספנסר טרייסי (משפטי נירנברג) מככב בסרטו הראשון של פריץ לאנג (מטרופוליס) בארצות הברית, לאחר שיצא לגלות מגרמניה הנאצית. הסרט מתאר את נקמתו של אדם שהואשם בחטיפה ומצא עצמו מותקף על ידי המון זועם ומוסת שארגן לינץ' בבית המעצר בו שהה. לאנג שוב מביע את דעתו על לקיחת החוק לידיים על ידי הקהילה (כמו ביצירת המופת שלו M), תוך התייחסות מוחבאת למה שהתרחש באותו הזמן במולדתו האירופית. את התסריט המועמד לאוסקר כתב נורמן קראסנה ("מר וגברת סמית'" של היצ'קוק).
קסמן של חיות היער ובייחוד של במבי, העופר הקטן שנולד אל תוך הסרט וגדל עד להיותו אב ל"במבים" קטנים. אנושיותם של החיות היא שהפכה את הסרט לאחד מסרטי האנימציה המרגשים ביותר המשאיר את קהל הצופים עם דמעות של התרגשות בעיניים.
סרט פשע קלאסי שמתרחש בין בנייניה של שכונת עוני ניו יורקית. עבריין חוזר לבית אמו לאחר היעדרות ארוכה במוסד לעבריינים צעירים. הוא מתחבר שוב לחבר ילדות ומתחיל לדרדר אותו לעולם שמחוץ לחוק. בהמשך הוא זומם לחטוף את אחיינו של שופט מפורסם. הסביבה שלו רוחשת, המשפחה בחרדות, והאחות של הידיד תעשה הכל כדי למנוע את החיבור בין השניים. וויליאם וויילר (בן חור) ביים, לצידו על המצלמה ישב גרג טולנד (האזרח קיין) ובתפקיד הראשי ניצח האמפרי בוגארט לפני שנהיה לאגדה.
הסוס הלבן מספר על מערכת יחסים הנרקמת בין סוס פרא לבן לבין ילד דייג. בדרום צרפת, באזור לה קאמרג', מנהיג הסייח הלבן עדר של סוסי פרא גאים, שאינם מאפשרים לבני האדם לאלפם. פולקו, הדייג הצעיר, מצליח לאלף אותו וחברות נוצרת בין השניים. פולקו והסייח הלבן יוצאים לתור אחרי החופש שבני אנוש אינם מאפשרים להם לחוות.