אחד מסרטי הקאלט הגדולים, הצבעוניים שהוביל לפס קול מצליח ולאין ספור חיקויים. באוטובוס חבוט וצבעוני אותו הן מכנות "פריסלה" חמושות בשלל מחלצות ובמערכת אודיו רעשנית, נוטשות פלישה, מיצי וברנדט, שלוש אמניות "דראג" את סידני ויוצאות להופיע בקברט נידח הממוקם באמצע המדבר האוסטרלי. סביב מיניותן הביזארית ונטיעתן בטריטוריה לא- להן, מצדיע סטיבן אליוט לגדולי המיוזיקלס ההוליוודיים. סרט דרך מקורי, רענן ובעל איכויות ויזואליות (במיוחד התלבושות) מרהיבות.
אריקה קוהוט מלמדת נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון שבווינה. אישה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה, גרה עדיין עם אימה ומרגישה חנוקה. אריקה בורחת מהשפעת אימה רק בביקוריה הקבועים בבתי הקולנוע לסרטי פורנו ומופעי חשפנות. המיניות שלה היא שילוב של מציצנות חולנית ופגיעה מזוכיסטית בעצמה. אריקה והחיים הולכים במסלולים שונים עד שיום אחד אחד מתלמידיה מחליט לפתות אותה...
הסרט שנעשה אחרי "הציפורים" וחוקר את הפסיכולוגיה של אישה גנבת. סודה של מארני הוא רצח אותו בצעה בילדותה והפוביה שלה הוא תיבת פנדורה שפתיחתה "מחזיקה" את הסרט. סרט מותח מאוד למרות השימוש הפשטני כמעה בפסיכולוגיה.
לי הולווי היא לא המועמדת האידאלית לתפקיד המזכירה במשרד עורכי הדין של אי. אדוארד גריי. ראשית, רק לאחרונה היא שוחררה ממוסד לחולי נפש. שנית, אחרי יום אחד בלבד במחיצת משפחתה הלא מתפקדת היא חוזרת להרגלי ההתעללות העצמית הסודיים שלה. למרות שלעולם לא עבדה בחייה, מר גריי, עורך הדין המסתורי והנוירוטי, שוכר אותה. במקביל, לי מתראית עם פיטר, חברה המרובע אך המתוק מימי בית הספר.
זוג החיי חיי נישואים פתוחים מעורב בתאונת דרכים קטלניתשלאחריה מה שמדליק אותם יותר מכל הן תאונות דרכים.
לשירין, להיות חלק ממשפחה פרסית מושלמת בהחלט לא קל. הכל חומק לה מכל הצדדים: משפחתה אינה יודעת שהיא דו-מינית, וחברתה לשעבר, מקסין, לא יכולה להבין למה היא לא מספרת לבני משפחתה את סיפור זוגיותם . אפילו הילדים ההיפרקטיבים בני השש בכיתתה לא מצליחים להתמקד בה במשך יותר משנייה. בעקבות הכרזה של משפחתה על האירוסין של אחיה ,נכנסת למלכוד. שירין מוצאת את עצמה יוצאת למרד פרטי הכרוך בסדרה של הרפתקאות פאנסקסואליות,בזמן שהיא מנסה לפענח מה השתבש עם מקסין.
בחור צעיר ודי אבוד בשם פול רואה את ווי רוקדת על מדרגות ה'פורט אוטוריטי' - תחנת האוטובוסים המרכזית של ניו יורק - ומוקסם מיופיה. כשהוא מעז סוף סוף לדבר איתה, השניים מתאהבים וווי מכירה לו את החברים שלה ואת סצנת ריקודי הווג, סצינת תרבות נשפים מחתרתית בקהילה הלהטבי"ת. רק אז פול מבין שווי היא טרנסית והכל משתנה. סרט הביכורים של התסריטאית דניאל לסוביץ', בהפקת מרטין סקורסזה, הוקרן בבכורה במסגרת 'מבט מסוים' בפסטיבל קאן השנה והיה הסרט הראשון על טרנסית שחורה בתולדות הפסטיבל. הסרט משלב ריאליזם חברתי עם דרמת התבגרות רומנטית ועוסק בנושאים של זהות, בחירה ולחץ חברתי.