מבוסס על רומן מאת שמין שריף, שגם ביימה את הסרט. הסרט מתאר רומן בלתי צפוי בין ט'לה, בגילומה של השחקנית הבוליוודית ליסה ריי, נוצריה אנרגטית מפלסטין לבין לילה, מוסלמית ביישנית מהודו. כשהשתיים נפגשות בלונדון, מעט לפני חתונתה המתוכננת של טלה, ניצוצות עפים בין המשפחות.
לאחר שהפרק הקודם ("נשיקות גנובות") הסתיים באירוסין, הפרק הנוכחי נפתח בחיי הזוגיות הזעיר-בורגניים של אנטואן וקריסטין. בדירתם בבנין משותף, עם שכנים טיפוסיים שקווי אופיים הבולטים משורטטים כאן בשתים-שלוש משיחות מדוייקות, עומדים שני האוהבים להביא יחדיו בן לעולם. אך אף שלכאורה עומד התא המשפחתי לקבל צורה מוצקה, מתקשים השניים לייצב את הזוגיות שלהם. לפתע מתאהב אנטואן ביפנית חביבה, ונאלץ שוב, לא בלי עזרתה של זוגתו, לגשש אחר מקומו בעולם. טריפו מגיש מבט אוהב ומחויך על גיבורו הצעיר, בן דמותו.
הסרט שנעשה אחרי "הציפורים" וחוקר את הפסיכולוגיה של אישה גנבת. סודה של מארני הוא רצח אותו בצעה בילדותה והפוביה שלה הוא תיבת פנדורה שפתיחתה "מחזיקה" את הסרט. סרט מותח מאוד למרות השימוש הפשטני כמעה בפסיכולוגיה.
שנות ה-50, נבאדה. אישה בגיל המעבר, מרצה לאנגלית מניו יורק, מגיעה כדי לדרוש את גירושיה מבעלה. אקט לא שגרתי עבור אישה בעלת מערכת ערכים בורגנית, ועוד בשנות ה-50. אלא שכאילו לא די בכך, בתו של בעל החווה בה היא לנה, מתחילה איתה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. עכשיו המרצה המבולבלת צריכה להתמודד גם עם ההומוסקסואליות המודחקת שלה. הרבה משימות לחודש אחד.
קהילה מלוכדת באורגון היא בסיס לסיפור על תשוקות אוניברסאליות לאהבה ושינוי. הארי, פרופסור לפילוסופיה שמאשים את עצמו במותו של בנו מוצא תרפיה בעזרה לאחרים. ברדלי הוא רומנטיקן, תלותי, שאשתו עוזבת אותו למען אישה אחרת והוא נשאב למערכת יחסים חדשה עם דיאנה - סוכנת נדל"ן מניפולטיבית שבמקביל מנהלת רומן עם גבר נשוי. קלואי ואוסקר עובדים אצל ברדלי בבית הקפה והאהבה מבחינתם היא לחיות את הרגע בפראות. אבל העתיד שלהם מאוים על ידי אביו האלים של אוסקר . הבמאי רוברט בנטון מביא אודה רבגונית על אהבה, שהיא בו בזמן מצחיקה, עצובה, סקסית, מטורפת, שוברת-לב ומביאה צד שונה לגמרי עליה, דרך סדרת סיפורים על אהבה שכולם מתאחדים לאחד.
"לנשק את ג'סיקה סטיין" היא קומדיה רומנטית מודרנית ששוברת את כל החוקים, היא מטשטשת את הקווים שבין חברות ואהבה רומנטית ומוצאת את השילוב המשעשע והמפתיע שבין השתיים. " לנשק את ג'סיקה סטיין" הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה (ספטמבר 2002 ) בקטלוג הפסטיבל נכתב, בין השאר: "קחו קצת "בריג'יט ג'ונס" הוסיפו מעט " סקס והעיר הגדולה" והרבה מהנוירוזה של וודי אלן ותקבלו את ג'סיקה סטיין. קומדיה רומנטית ניו יורקית מסוגננת וחכמה. הדמויות כולן רהוטות, אינטליגנטיות ומתוחכמות וגם לא מנסות להסתיר את זה. ג'ניפר ווסטפלט והת'ר יורגנסון , שמגלמות את ג'סיקה והלן, עבדו למסך את המחזה המצליח שלהן, ועוסקות בשאלות של הגדרה מינית בשנינות, בחוכמה ובדרך משעשעת עד מאד. למרות העטיפה ההוליוודית הזוהרת, "ג'סיקה" לא מתבייש להעלות על השולחן נושאים רציניים, אבל יודע לטפל בהם בעדינות ובהומור. " הנאה צרופה " כותב לייל לוונסטין מ"ווראיטי" , " קומדיה רומנטית קלילה ועשויה היטב שמשלבת משחק מצוין וכתיבה רגישה וחכמה".
פריסילה צ'ייס (פרקר פוסי, "משב רוח מוזיקלי", "בלייד: טריניטי") חיה את החלום האמריקאי - יש לה חיים טובים, עבודה טובה ובעל אוהב - אלא שכל זה לא מספיק כשמדובר בעסקי המיטה. פריסילה משתייכת לאותן קבוצת נשים בעלות תפקוד מיני לקוי, או במילים אחרות - מעולם לא הצליחו לגמור/להגיע לאורגזמה. לאחר שג'ק, בעלה של פריסילה (פול ראד, "בתול בן 40"), מחליט שנמאס לו שהוא אינו יכול לספק את אישתו ולגרום לה לגמור, ויוצא למסע של גילוי והחזרת הגבריות המדוכאת שלו, פריסילה עצמה מחליטה לפנות לאמצעים שונים וקיצוניים במטרה סוף סוף לגלות על מה כל המהומה, ומוצאת אהבה במקום לא צפוי. דני דה-ויטו נותן הופעה מצחיקה בתפקיד שולי של בונה בריכות שכונתי.