זמן, זכרון, היסטוריה. הצרפתי כריס מארקר יוצר קולנוע ניסיוני שגם אחרי עשרות שנים מצליח להיות חדשני ואחר. המזח (1962, 29 דק') יוצר בחצי שעה המורכבת מתמונות סטילס, מרגע קצר אחד של תנועת מצלמה ומפסקול אפקטיבי ומצמרר, עולם עתידני בו הפרט החולם ניצב מול עולם אפל שאחרי פצצת האטום.
ספינת ריגול בריטית בטעות עולה על מוקש וטובעת ליד חוף וורשה ועל הסיפון ישנו מכשיר שיכול לגרום לצוללצות מערביות לתקוף כוחות ידידותיים, הממשלה הבריטת שולחת את ג'יימס בונד כדי לחקור ולמצוא את המכשיר, אך כשהרוסים מבינים מה נמצא על הצוללת שטבעה הם גם שמים את עינייהם על המכשיר.
לאחר שחוזר ממשימה מוצלחת להרוג אדם בשם בלופלד, מקבל ג'יימס בונד משימה חדשה בדרום אפריקה. נראה שכמות יהלומים גדולה נגנבה מן המכרות, ושני רוצחים שכירים מחסלים את כל מי שמעורב בפרשה. בונד מסווה את עצמו בתור מבריח יהלומים, ומופתע לגלות כי הוא מכיר את הבן אדם שעומד נאחורי השוד - אותו בלופלד שהוא כביכול הרג... עתה חייב בונד לעצור אותו, תוך כדי בריחתו משני הרוצחים השכירים אשר בעקבותיו.