דרמה צבעונית, עשירה וסוחפת שזכתה לשבחי הקהל והביקורות. "להתראות שם למעלה" מספר את סיפורם של אדואר פריקור, אמן מחונן, וחברו מנהל החשבונות - אלבר מילאר. היכרותם בשדה הקרב של 1918 קושרת את גורלם לנצח, ובאקט של הישרדות ונקמה כנגד מפקדם תאב הכח והבצע, הם מתכננים תרמית מונומנטלית משל עצמם... תוך שימוש במסכות, תלבושות ומוסיקה, הסרט מספק יופי חזותי, עושר קולנועי וצלילה אל נפשם מלאת הרבדים של הגיבורים.

הגברת עדה האריס (לזלי מנוויל), עוזרת בית מלונדון, נוסעת לפריז. בארנקה החום המרופט, כרטיס הלוך ושוב לפריז ו-1,400 פאונד כרוכים יחדיו בגומיה. בפעם הראשונה בחייה הצנועים והקשים, הגברת האריס עומדת לעשות משהו עבור עצמה: לבזבז סכום כסף אגדי, ולקנות לעצמה שמלת דיור. היא נתקלת בדרכה בתעשיית האופנה הדורסנית, ביחס מזלזל מעובדי ולקוחות בית האופנה היוקרתי אך מצליחה להמיס לבבות בזכות קסמה ופשטות הליכותיה בעיר האורות.

ג'ק פאוול ודיוויד ארמסטרונג הם יריבים בעיירה אמריקאית קטנה, ושניהם נלחמים על ליבה של סילביה לואיס היפה . ג'ק לא מבין ששכנתו, מרי פרסטון , מאוהבת בו. שני הבחורים הצעירים מתגייסים לשרת כטייסי קרב בחיל האוויר. כשהם עוזבים למחנה האימונים, ג'ק טועה לחשוב שסילביה מעדיפה אותו, והיא טובת לב מדי כדי להשלות אותו, אך מנגד מגלה לדיוויד שהיא אוהבת אותו. בטירונות, ג'ק ודיוויד מצוותים יחד. שותפם לאוהל הוא צוער וויט, אולם היכרותם איתו היא קצרה, כאשר וויט נהרג בהתרסקות מטוס באותו היום. במהלך האימונים הקשים שהם עוברים יחדיו, שני הבחורים הופכים מאויבים לחברים הכי טובים. אחרי סיום האימונים הם נשלחים להילחם בכוחות הגרמניים שבצרפת. מרי מתגייסת למאמץ המלחמתי בתור נהגת אמבולנס. כשהיא בפריס, היא מגלה שג'ק בחופשה שם. היא מוצאת אותו, אבל הוא שיכור מדי מכדי לזהות אותה. היא מכניסה אותו למיטה, אבל כששני שוטרים צבאיים מתפרצים לחדר כשהיא מחליפה בתמימות את השמלה ששאלה למדיה באותו חדר, היא מאולצת להתפטר ולחזור לאמריקה.

פריז, אמצע מלחמת העולם השניה. מרטין, בלדר בשוק השחור חובר בלית ברירה אל טיפוס חדש בסמטאות עולם המבריחים כדי להעביר חרש מטען עסיסי - ארבע מזוודות עמוסות בשר חזיר שזה עתה נטבח, ובקרוב יימכר לכל המרבה במחיר. מתחת לאפיהם המרחרחים של כלבים רעבים, רועי זונות חשדניים, ז’נדרמרים כנועים וחיילים גרמנים חסרי סבלנות, מצליחים השניים לחצות את פריז. עשר שנים לאחר המלחמה כבר ייצרו בצרפת קומדיות על מוראות של הכיבוש הנאצי. זו, שנעשתה עלפי רומן מאת מרסל איימה, מצליחה בעזרת שני שחקנים גדולים להעניק מגע קליל אך גם מריר ועצוב למסע המסוכן. הבמאי אוטן לארה, נודע בצרפת בהשקפותיו השמאלניות רדיקליות ונראה שגם כאן הוא מצליח להביע את לעגו לבורגנות, לצבא ולממסד באשר הוא.

אנה (גריי באי) היא בחורה רווקה מודרנית ועצמאית המתרכזת בעבודתה, וזהירה להסתבך ביחסים רומנטים. כל חייה זה רק תענוגות, זרים בלי קשר מחייב, ללא התחייבות, ללא פגיעות. היא רק עכשיו מצאה דירה חדשה, והיא רוצה לפתות את הידיד שלה האחרון פרנק (תומאס ראפט) לעבור לגור איתה. במקום זה היא מוצאת את קמילה (איילין דאלי) הדיירת הצעקנית והאוהבת, אשר משתפת את אנה בחוויות מיניות על אהבה והתחייבות. אך אז חבר מהעבר במקרה דופק על סף דלתה. ג'ואן (מארק סטיבנס), הגבר שחמש שנים קודם לכן שבר את ליבה של אנה. אנה מתפתה ונמשכת אליו וזה לא טוב, יותר מתמיד היא צריכה לחזור לחייה השמחים ולעבור הלאה. למרבה המזל היא מקבלת הצעת עבודה לעצב תלבושות לתיאטרון בפריז, רחוק מהפיתויים הרומנטים ככל האפשר... מתאים?