מלחמת העצמאות של אלג'יריה, שנמשכה שבע שנים וחצי, גבתה מחיר כבד. נהרגו בה 1.5 מיליון אלג'יראים; על פי הצרפתים, רק 350 אלף. בצד הצרפתי נהרגו כ-20 אלף. בזמנו תיעד יאסף, היום סנאטור אלג'יראי, את מה שהתרחש במלחמת האזרחים בסרט "הקרב על אלג'יר", המבוסס על יומן שכתב בכלא. הסרט, שיצא לאקרנים ב-1966, זכה לתשבחות רבות וב-11 פרסים בינלאומיים, בהם הסרט הטוב בפסטיבל ונציה. הוא היה מועמד לשלושה אוסקרים, אף שלרוב השחקנים בו היה זה התפקיד הראשון בקריירה וגם האחרון בה. הוא צולם בשחור לבן בסגנון דרמטי-תיעודי, ברחובות הקסבה של אלג'יר. גם יאסף עצמו כיכב בו כאחד ממנהיגי המורדים, ואף היה המפיק שלו. ג'ילו פונטקורבו היה הבימאי
גרסת קאמפ צינית ומוזיקלית לסרט התעמולה משנות ה-30, שיועד להפחיד הורים מפני הסכנה שבעישון סמים קלים. ג'ימי הארפר הופך לפושע מסוכן המושפע מ"איש הג'וינטים" המרושע, שמוביל אותו לחיי שחיתות ומעידות מוסר בלתי נסבלות. שומו שמיים. נב קאמפבל (הצעקה) ואחיה כריסטיאן קאמפבל (סטוץ) מככבים בפרודיה הזו של אנדי פיקמן. מהיום כולם מחזירים את הבאנגים לארון לפני שיהיה מאוחר מדי. הדיסק כולל את הסרט המקורי מ-1936, מאחורי הקלעים וקומנטרי.