סרט תיעודי מעורר מחשבה שבו אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים ופוליטיקאים מנתחים את מדיניות ההפללה של אזרחים אפרו-אמריקאים ואת שגשוג מערכת בתי הכלא בארה"ב.
הסרט, שהוא רצף של אפיזודות, קומיות בחלקן וללא מבנה עלילתי ברור, עוסק בחבורת אנשים מהמעמד הגבוה, המנסים לסעוד ביחד בהזדמנויות שונות ובכל פעם ניסיונם זה מופרע על ידי התרחשויות בלתי צפויות. הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ב-1972 והיה מועמד לפרס האוסקר בקטגורית התסריט המקורי הטוב ביותר.
הגדול והמצחיק בסרטי החבורה המטורפת, מונטי פייטון. השאלה המרכזית בסרט היא אכן, מהו "טעם החיים"? מכאן ואילך מפציצה החבורה את קהל הצופים בבדיחות מטורפות הנעות בין המעודן ל-"מגעיל" (בסדר, בעיקר מגעיל), בקצב מדהים. מהסרטים הטובים ביותר, ואחד הקיצוניים שהוציאה חבורה זו תחת ידיה, רגליה, ומערכת העיכול.
דרמה קומית. בשנות החמישים המוקדמות של המאה שעברה, בימים של רדיפת קומוניסטים בידי הסנטור מקארתי, עובד האוורד פרינס (וודי אלן) במסעדה. כדי לשלם חובות הימורים, הוא מאפשר לתסריטאי שהוכנס לרשימה השחורה להשתמש בשמו עבור אחוזים מהרווחים. בהמשך הוא נותן את שמו לשלושה תסריטאים נוספים, עד שהוא מסתבך מעל לראשו.
נסיונו הראשון והאחרון (בינתיים) של מייקל מור, האיש והשריפה (פרנהייט 9/11, באולינג לקולומביין) בקולנוע העלילתי. קומדיה מוטרפת עם ג'ון קנדי (האחים בלוז), קווין אוקונר (המודרנים), ואלן אלדה (מאש) על נשיא אמריקני שמחליט שמלחמה תעזור לכלכלת ארצו (נשמע מוכר?) ועל המלחמה שהוא מנהל נגד קנדה, שמתחילה מצרור קללות קנדיות ואז יוצאת לגמרי משליטה (גם כן מוכר?).