שאגי והכלבים מתקבלים לעבודה כמורי ספורט בבית ספר יסודי אך בפועל מוצאים את עצמם עובדים בבית ספר לילדיהם של מפלצות אמיתיות מפורסמות.

עבור טום מקנזי זו הייתה אהבה ממבט ראשון. ברגע שהוא חזה בסאמר פין, הוא ידע שהיא האחת. למרות שהיא הייתה בדיוק כמו כל אחת אחרת היה בה משהו שונה. ועבור טום היא הייתה האחת שהוא יבלה איתה את שארית חייו. אבל סאמר לא האמינה באותם המושגים שעליהם טום גדל. היא לא האמינה באהבת אמת ומערכות יחסים היו דבר חולף וזמני עבורה. מכשול לא קטן בתוכנית הגדולה של טום. אבל ככל שהימים חלפו טום וסאמר התקרבו זה לזו וחלקו משהו שאף אחד מהם לא ציפה מעולם לחוות. אבל האם באמת הם מתאימים? האם טום צדק מהרגע הראשון או שזאת הייתה סאמר שידעה שאין דבר כזה אהבה אמיתית....

הסרט עוסק במשולש רומנטי טיפוסי לז'אנר: גיק (סי. תומס האוול) מול שתי בחורות, מלכת הכיתה (קלי פרסטון) וידידה ותיקה ואפלטונית (לורי לוכלין). הוא מאוהב באחת מהן (נחשו איזו), השנייה שולחת לו מכתבי אהבה אנונימיים, והוא בטוח שהמכתבים מגיעים מאהובת ליבו. בשלב מסוים הידידה מחליטה לעזור, וכותבת מכתבים בשמו של הבחור חזרה אל המלכה. אבל ככל שהמכתבים מתרבים ועוברים ידיים, הוריהם של הילדים נגררים לתוך הסיטואציה. אביו של האוול מוצא את אחד המכתבים וחושב שהוא מיועד אליו, ושהוא נכתב על ידי אמה של פרסטון. תוך זמן קצר גם בני זוגם של השניים מצטרפים לפרשה.

פין בן ה-16 חולם להצטרף לאביו האנתרופולוג בדרום אמריקה כדי לחקור את שבט האיסקאנאני הידועים בתור "האנשים חסרי המורא". במקום זאת הוא מסתבך עם החוק בניו יורק כשהוא מנסה להשיג לאמו התלותית את תרופותיה. כדי להתחיל דף חדש, מצליחה האם להעביר אותה ואת בנה ליחידת דיור בתוך אחוזתו של אחד מלקוחותיה (היא מסאג'יסטית במקצועה). באחוזה לומד פין להכיר מקרוב שבט אחר של "חסרי מורא": העשירים כקורח!

אמא שמגדלת את שתי בנותיה לבד (סוזן סרנדון), אחרי שהאב התאבד, מבזבזת את חסכונות הבת הגדולה לקולג' בצורה לא אחראית. הבת (אווה אמורי, הבת של סרנדון גם בחיים) נאלצת למצוא עבודה מכניסה בזמן קצר ונגררת לעיסוקים לא חוקיים עם בן עשירים (אנטון ילכין) והחיים מסתבכים. דרמה מרגשת עם מערכות יחסים וערכי משפחה.

בעת ניסוי במעבדה שיכול לשחרר את דיוויד באנר מהיותו הענק, מרגלת בשם יסמין מחבלת במעבדה. באנר מתאהב בה ורוצה לברוח עימה מסוכני אוייב לחיים משותפים אך הענק הירוק אינו מרפה...