ברברה סטרייסנד זכתה בפרס האוסקר על הופעתה הכריזמטית, כנערה יהודיה מברוקלין, שמצליחה לעשות את זה בברודווי ובגדול. הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של הבדרניתזמרת פאני ברייס מהזיגפלד פוליס של שנות ה-30, ומתאר את עלייתה המטאורית לכותרות ואת מערכת היחסים שלה עם בעלה, ניק ארנסטיין. כולל כמה משיריה המפורסמים של סטרייסנד: People, Don’t Rain on My Parade ו-Second Hand Rose. סרטו של וויליאם וויילר (בן חור) עם עומר שריף (ד"ר ז'יוואגו).

שנת 1942 - מה קורה כאשר ילד גרמני מאמין שהשכנים היהודייםשלו נוסעים לארץ הצעצועים? סיפור על שקרים ורגשות אשם.

שלושה אחים יהודים איטלקים יוצאים למסע רווי הומור ואוכל בנופי טוסקנה, בחיפוש אחר מערה בלב יער, המקום שבו התחבאו כילדים לפני שבעים שנה. זהו סיפור על הגבול הדק שבין היסטוריה לאגדה שהתרחשו שתיהן באמת.

הגרסה הראשונה לסיפור יציאת מצרים וקבלת לוחות הברית. סרט אילם המחולק לשני חלקים – בראשון מסופרת העלילה המיתית כפי שאנו מכירים אותה משיעורי תורה, בשני דן הבמאי ביישום של חוקי הברזל המוסריים הקשורים במונותיאיזם, דרך סיפור המתרחש בסן פרנסיסקו במאה ה-20. שני אחים בקונפליקט סביב אישה אחת וסביב פרשת בניה של קתדרלה מחומרים לא תקינים. הפקת ענק מרובת ניצבים שהתעלתה בממדיה על "אי סובלנות" של גריפת'.

סיפור משעשע, נוגע ללב ומרענן על שתי אחיות שאין להן שום דבר משותף, פרט למידת הנעליים. מגי, האחות הצעירה, שלא עושה חשבון לאף אחד וכל מה שמעניין אותה הוא המראה שלה וכיצד לפתות את המין השני... היא מחוסרת כל וסומכת על העובדה כי עזרה ובית חם היא תמצא תמיד אצל אחותה הבוגרת. רוז, האחות הבוגרת, היא עורכת דין אחראית ורצינית אשר מבחינה חומרית לא חסר לה דבר, אך חיי האהבה שלה נמצאים כמעט תמיד במשבר. רוז אכולת רגשות נחיתות בשל המראה החיצוני שלה, ויותר מכל היא אוהבת נעליים, אלא שאין לה כל כך לאן לנעול אותן. כאשר פורצת מריבה בין השתיים, הגורמת לניתוק ביניהן, מי שמביאה לקרבה המחודשת היא סבתן.

"לנשק את ג'סיקה סטיין" היא קומדיה רומנטית מודרנית ששוברת את כל החוקים, היא מטשטשת את הקווים שבין חברות ואהבה רומנטית ומוצאת את השילוב המשעשע והמפתיע שבין השתיים. " לנשק את ג'סיקה סטיין" הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה (ספטמבר 2002 ) בקטלוג הפסטיבל נכתב, בין השאר: "קחו קצת "בריג'יט ג'ונס" הוסיפו מעט " סקס והעיר הגדולה" והרבה מהנוירוזה של וודי אלן ותקבלו את ג'סיקה סטיין. קומדיה רומנטית ניו יורקית מסוגננת וחכמה. הדמויות כולן רהוטות, אינטליגנטיות ומתוחכמות וגם לא מנסות להסתיר את זה. ג'ניפר ווסטפלט והת'ר יורגנסון , שמגלמות את ג'סיקה והלן, עבדו למסך את המחזה המצליח שלהן, ועוסקות בשאלות של הגדרה מינית בשנינות, בחוכמה ובדרך משעשעת עד מאד. למרות העטיפה ההוליוודית הזוהרת, "ג'סיקה" לא מתבייש להעלות על השולחן נושאים רציניים, אבל יודע לטפל בהם בעדינות ובהומור. " הנאה צרופה " כותב לייל לוונסטין מ"ווראיטי" , " קומדיה רומנטית קלילה ועשויה היטב שמשלבת משחק מצוין וכתיבה רגישה וחכמה".