צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
חוסר התועלת והליגלוג במלחמה בתעלות במלחמת העולם הראשונה מוצגת ע"י מפקד יחידה בצבא הצרפתי שחייב להתמודד עם המרד של אנשיו וגנרל מחפש-תהילה אחרי שחלק מכוחותיו נסוגים מהאש במתקפה בלתי-אפשרית.
החלק השני בטרילוגיה המפורסמת והמופתית של סטייאג'יט ריי, גדול במאי הודו. בחלק זה עוזב הילד אפו את הכפר הבנגאלי בו נולד ונודד לעיר הגדולה בנארס, יחד עם משפחתו. בכרך הוא מגלה צדדים נוספים לחיים ואת מחיר השאיפה לעצמאות. הוא נפרד מאמו (אחת הפרידות המרגשות בתולדות הקולנוע) ויוצא למצוא את עבודתו הראשונה. את המוסיקה כתב ראווי שנקר. זוכה אריה הזהב של פסטיבל ונציה.
בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.
סרטו הרומנטי והמעוצב להפליא של מקס אופולס (Le Plaisir) על פי הרומן של סטפן צווייג, בהשתתפות גואן פונטיין (רבקה) ולואי ג'ורדן (האיש במסכת הברזל). דרך מכתב ארוך במיוחד מתגלה אהבתה הסודית של ליסה ברנדל לסטפן ברנרד, פסנתרן לשעבר המתכנן בריחה מדו-קרב צפוי, בוינה של שנת 1900. דרך פלאשבקים, אנו רואים את תשוקת החיים של ליסה אליו: תחילה כילדה שהייתה שכנתו, אחר-כך כאישה צעירה, הנושאת בסוד את ילדו, ולאחר מכן כאישה בוגרת שפוגשת אותו שוב ונוטשת את בעלה ובנה כדי להיות איתו. אבל לא בטוח שסטפן יזכור מי היא אותה ליסה בפעם הבאה שיראה אותה...
דרמת בית כלא של סטיוארט רוזנברג (מלך השכונה). לוק (פול ניומן, צבע הכסף) נשלח לבית הכלא, ומפתח לעצמו מוניטין של אסיר קשה. ראש הכנופייה המקומית שונא אותו, ומנסה לשבור את רוחו על ידי הכאות תכופות. זה לא עובד, ודיירי בית הכלא מתחילים לכבד אותו יותר ויותר. לאחר שאמו מתה, הוא בורח מן בכלא, ונתפס. לאחר מכן הוא שוב בורח, ושוב נתפס. האם מישהו יצליח להכניע את לוק? ג'ורג' קנדי (רצח על הנילוס) זכה באוסקר שחקן המשנה על תפקידו בסרט, בעוד שפול ניומן השיג רק מועמדות לגלובוס הזהב.
האפוס עטור האוסקרים (תסריט, מוזיקה, עיצוב אומנותי, תלבושות) של דיוויד לין (גשר על הנהר קוואי), עוקב אחר חייו מלאי התהפוכות של רופא ומשורר הומניסט ברוסיה של מהפכות ומלחמת אזרחים עקובה מדם. על רקע השינויים הפוליטיים של המהפכה הבולשביקית, מלחמת העולם הראשונה והקרב על השלטון בין ה"לבנים" ל"אדומים", פורח לו סיפור אהבה רווי פתוס בין הד"ר ללארה היפה, אותה מגלמת ג'ולי כריסטי. מלודרמה היסטורית סנטימנטלית ומדהימה.
טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.
סרטו של הבמאי האגדי אורסון וולס שנחשב על ידי רבים כאחד הסרטים החשובים בתולדות הקולנועיצירת המופת של אורסון וולס, השנייה לאחר "האזרח קיין", מתארת את המלודרמה האפלה בביתה של משפחת "אצולה" אמריקאית. ג'ורג' אמברסון הוא ילד מפונק ודורשני שגדל להיות גבר מפונק ודורשני... ודורסני. אהבתו האדיפלית לאמו לא יודעת גבולות, והקנאה שהוא מפתח כלפי מחזר עשיר, שחוזר אליה לאחר 20 שנה ולאחר מות בעלה (אביו של ג'ורג'), הופכת עד מהרה לאובססיה בלתי נשלטת. למזימותיו מצטרפת גם דודתו הערירית והתככנית ואופרת הסבון נכנסת להילוך גבוה.
המשימה החדשה של פרנק בוליט נראית שגרתית: הגנה על עד מפתח של משפט חשוב. אך לפני שהלילה יורד, העד גוסס והבלש הקשוח בוליט לא ינוח עד שהיורים - ומי שעומד מאחוריהם - ייתפסו. מותחן פעולה חד, מהיר ותזזיתי, כיאה למסורת המקווינית של סוף שנות השישים. זכה בפרס האוסקר על העריכה.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
קומדיה פמיניסטית המתחילה ביומה האחרון של אנטוניה, המשחזרת את סיפור חייה מהרגע בו שבה עם בתה לעיירת הולדתה לאחר מלחמת העולם השניה. הן משתכנות במקום, כאשר מעמדן כנשים עצמאיות ולא נשואות מציב אותן מעל לחברה הנורמלית, והחווה שהן מנהלות הופכת למעין אוטופיה נשית. פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1995.
זוג מאבד את בתם בטביעה. השניים עוברים לוונציה, שבין סמטאותיה מתחילים לצוץ רמזים לנוכחותה של הבת המתה. שתי אחיות מקומיות, האחת בעלת חוש שישי, טוענות לתיקשור וההורים מתחבטים בין אמונה לספקנות, בין הנטייה לחפור באבל לצורך להמשיך הלאה.
זוג החיי חיי נישואים פתוחים מעורב בתאונת דרכים קטלניתשלאחריה מה שמדליק אותם יותר מכל הן תאונות דרכים.