סרטו האילם האחרון של צ'רלי צ'פלין, שיש בו אמירה נוקבת על החברה המתועשת, על צביעות בורגנית, ועל חוק וסדר בחברה דמוקרטית לכאורה. היחיד כמי שנשחק בין גלגלי המערכת, וכמי שהליכתו בסך כחלק מעדר אינה מבטיחה אותו מפגעי הממונים.

צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.

גרי קופר, שכבר כיכב בסרטו של קאפרה "נא להכיר ג'ון דו", מגלם את דמותו של לונגפאלו דידס, אידיאליסט כפרי תמים. חייו של דידס משתנים מקצה לקצה בעת שהוא מקבל את הבשורה הגדולה מכולן - דוד רחוק, שאותו מעולם לא פגש, השאיר לא ירושה של 20 מיליון דולר! כאשר דידס מגיע לניו יורק לקבל את ירושתו העולם האמיתי מתגלה לפניו: אנשי עסקים חסרי רחמים רודפים אחריו, קרובי משפחה ללא מעצורים מחזרים אחריו, גם אהבה של עיתונאית מתגלת כמדומה ואינטרסנטית... כך, נאלץ דידס לוותר על ירושה כי פשוט היא הביאה לו יותר מדי צרות...

ארול פלין (הרפתקאות דון חואן) האחד והיחיד הוא רובין -"לקחת מהעשירים ולתת לעניים" - הוד, ואוליביה דה הווילנד (חלף עם הרוח) היא העלמה מריון, באחד מסרטי ההרפתקאות הקלאסיים של כל הזמנים.

הנסיך אחמד הוא המלך החוקי של בגדד, אבל הוא עוור וגורש כמו פשוט עם.עכשיו בשבי של הווזיר הגדול ג'אפאר המרושע, הוא מגיע לצינוק שבו הוא מכיר את אבו,הגנב הטוב ביותר בכל רחבי בגדד. ביחד הם בוחרים ומתחילים סדרה של הרפתקאותשמעורבות בג'יני שבבקבוק, סוס מכני מעופף, תכשיט כל-רואה קסום, שטיח מעופף ונסיכה יפהפייה.

שני ילדים גדלים להיות נערים יפהפיים על אי בודד, לאחר שספינתם נטרפה בים. בחלוף השנים הם למדים להתמודד עם שינויי גופם ונפשם המתבגרת והחיבה הופכת עד מהרה לאהבה ותשוקה של גדולים. בתוך גן העדן הזה, כמו אדם וחווה, הם חווים את ההוויה האנושית-חייתית הזו בלי העכבות של העולם החיצוני.