הפיוט הקולנועי המדיטטיבי המרשים של אנדריי טרקובסקי (אנדריי רובלב), אולי סרטו האישי ביותר. הסרט משלב שירה כתובה, שירה ויזואלית, זיכרונות והגיגים של אדם בשנות הארבעים לחייו שעומד למות. הוא נזכר בימי ילדותו על רקע מלחמת העולם השנייה ובאמו האהובה. טרקובסקי מייצר הקבלה בין חייו לעבר הרוסי באופן כללי, ודן בסוגיות של "היסטוריה" (פרטית וקולקטיבית) ו"זיכרון" (פרטי וקולקטיבי). יצירה ויזואלית מבריקה, שמשחקת עם טקסטורות ועושה שימוש מרהיב ברוח, בנוזלים ובתנועת מצלמה וירטואוזית. המוזיקה של פרסל ובאך.

אישה כבת שישים פלוס, מגלה פשע מחריד שקרה במשפחתה כשהיא בשלבים מוקדמים של מחלת האלציימר, מוצאת את הכוח ומטרה בחייה כשהיא מצטרפת לחוג שירה.

ויויאן ברינג היא פרופסור-מרצה קפדנית לשירה אנגלית,שאובחנה כחולת סרטן סופנית. במהלך הסרט היא משקפת את תגובותיה ורגשותיה לתהליכים השונים העוברים עליה, לסרטן המתפשט בגופה, לטיפולים הקשים,ולאירועים בעלי משמעות בחייה, תוך שהיא מתבוננת ישירות אל המצלמה.אנשים הסובבים אותה ומשגיחים עליה, הם: ד"ר ג'ייסון פוזנר, המוצא אמונה רק בעצם היותו רופא. סוזי מוינהאן, אחות עם צד אנושי, שהיא היחידה בבית החולים המגלה אכפתיות למצבה של ויויאן. וד"ר קליקיאן, הרופא הראשי, המעוניין רק בתוצאות, תהיינה אשר תהיינה.

אישה מבוגרת שננטשה על ידי משפחתה בבית אבות בלונדון, יוצרת קשר חברתי עם סופרת צעירה

מכונית כחולה מביא את סיפורה של מג, נערה בת 18 אשר ננטשת בגיל צעיר ע"י אביה ומוזנחת מגיל צעיר ע"י אמה.לבסוף כאשר נמאס לה מהחיים, היא מוצאת מחסה בכתיבת שירה בתמיכתו והדרכתו של המורה לאנגלית שלה, מר אוסטר.אך מה שהתחיל כקשר הדרכתי תמים הופך במהרה למשהו הרבה יותר מסובך.

האיגואנה הכחולה הוא מועדון סטריפטיז בלבה של לוס אנג'לס, המאפשר הצצה מרתקת אל העולם של מועדוני הסטריפטיז: הקשיים, המתחים, השקרים, והעבודה הקשה והמשפילה. עובדות בו חמש בנות. אנג'ל מנסה לאמץ ילד, ג'סמין היא משוררת המוצאת אהבה בערבי קריאה שירה, ג'ו מוצאת את עצמה בהריון בלתי רצוי, סטורמי מתמודדת עם כניסה של דמות מהעבר לחייה והבחורה החדשה, ג'סי, מנסה לשרוד מבלי לאבד את חלומותיה. למרות שכל משתתפי הסרט מחכים לשינוי בחייהם, הריקוד ממשיך, עם הדמעות והצחוק. לעיתים הוא קודר ואבסורדי ולעיתים הוא קורע לב, אך תמיד אנושי.