הכוונות של מייקל מור ננעלות על ממשלו של ג'ורג' בוש, משפחת הנשיא והשפעתם של הנפט בפרט ותאוות הבצע בכלל על המדיניות האמריקאית אחרי פיגועי ה-11.9.2001. גם בסרטו השנוי במחלוקת הזה, מייקל מור אינו מסתיר את השקפת העולם המגובשת שלו. הסרט, מבחינתו, הוא כלי נשק במאבק פוליטי, ולפיכך גם עיתוי הפצתו, כמה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, לא היה מקרי.
מייקל מור (רוג'ר ואני, באולינג לקולומביין) משתלח כהרגלו במוסדות ובתאגידים של אמריקה. הוא מביך אותם בחצר האחורית של עצמם, לועג לשיטה, ומחבק בחום את האדם הפשוט שנפגע מדריסות רגליהם ומתאוות הכסף הבלתי נשלטת שלהם. בדרך הוא גם עושה פרומושן לספר שלו... כולם צריכים לאכול, מה לעשות. רק הקטע אצל פורבס שווה את מחיר ההשכרה.
אנשים מאבדים מיליוני פריטים בשדות תעופה מדי שנה. עקבו אחר המסע של מה שנמצא מסיאטל למכירה באלבמה או למכירה פומבית בפיטסבורג.