מראב בן ה-17 התאמן בריקוד גיאורגי מסורתי מאז שהוא זוכר את עצמו. את רוב זמנו הוא מבלה באימונים קשים כחלק מהאנסמבל הלאומי, כשמולו מטרה אחת ברורה – לעבור את האודישן ולהתקבל לבלט הלאומי. כשלאנסמבל מגיע רקדן חדש – כריזמטי, פרוע וחופשי – מראב נאלץ להתמודד עם רגשות שהוא בעצמו עוד לא ממש מבין. בסביבתו המסורתית ותחת לחץ האימונים, מראב ייאלץ למצוא את הדרך לחופש… "ואז רקדנו" הוא סרטו של לבאן אקין, דרמה אנרגטית ויפהפייה שהוקרנה בפסטיבל קאן והפכה באחת לשיחת היום. בעזרת תצוגות משחק מרגשות ויוצאות דופן של שני השחקנים הראשיים, הסרט מצליח, בצל ריקודים סוערים, סוחפים ועוצרי נשימה, לטוות סיפור נוגע ללב על אהבה, חברות והתבגרות…
אחת מן הקלאסיקות של פרנסואה טריפו, מן הבולטים ביוצרי הגל החדש הצרפתי ובכלל אחד מן הבמאים האירופאיים החשובים והמוערכים בכל הזמנים. נשיקות גנובות" הוא הסרט השני מתוך חמישה שבהן חזר טריפו אל דמותו של אנטואן דונאל, בגילומו של ז'אן פייר לויד.
מהסרטים הראשונים והשובים שכתב וביים מרטין סקורסזה. סיפורו של צ'רלי (הרווי קייטל, "קלוקרס"), עבריין חלקלק שמנסה להצליח אבל אהבתו לתרזה האפילפטית ונאמנותו לבן דודה המופרע ג'וני (רוברט דה- נירו, בתחילת שיתוף הפעולה הפורה שלו עם סקורסזה) מפריעים לו בדרכו. הסרט שהזניק שלוש קריירות - את זו של קייטל, את זו של דה-נירו ואת זו של סקורסזה. מהסרטים הטובים ביותר של משנות השבעים. בבונוסים: דוקומנטרי על סקורסזה וקומנטרי בהשתתפותו.
דן, עיתונאי מתוסכל המתגורר בלונדון, נתקל במקרה באליס, ניו יורקית העובדת בעיר כחשפנית, והשניים מתאהבים. כשנה לאחר מכן הוא עומד להוציא ספר ראשון ופוגש צלמת בשם אנה, הם מפלרטטים אך מרסנים את עצמם. כמה חודשים מאוחר יותרא מכירה אנה את לארי, דרמטורג מחוספס והם הופכים לבני זוג. אלא שכעבור מספר חודשים, כשאנה פוגשת את דן בפתיחת התערוכה שלה, היא בוגדת בלארי איתו, ולארי נחוש להחזיר להם באותו מטבע.
לרווק בפנסיה יש חיבה לשכנה שלו שמראה חיבה רק לצב המחמד שלה.
ז'אן קלוד, גבר גרוש בתחילת העשור השישי לחייו ללא נקודות אור רבות: לא מעבודתו כמפנה אנשים מדירותיהם, ולא מאביו הקנתרני השוהה בבית אבות. אך כשהוא מחליט יום אחד להכנס לסטודיו לריקודי טנגו הנמצא בדרך לבית האבות של אביו, חייו לפתע מקבלים תפנית.
אנתרופולוג מכוכב חוצני מספק פרשנות עבור מבט דוקומנטרי על חיזורו של האדם, הזדווגות וילודה: "מתוסבך, סוטה, יפהפה בצורה טראגית: האדם החומרי." הפרשנות מקבלת פירוט קומי ומוטעה (לדוגמה מסבירים את ההפלקה על ישבנו של תינוק נולד כ: "הם לא אוהבים את המראה של הילד, אז הם מרביצים לו"), אבל הרעיון בגדול מובן. אנו עוקבים אחר בילי וג'ני החל מפגישתם במועדון, את חוסר ההבנה הראשוני, את איבוד מספר הטלפון שלה מצד בילי, ההליכות לאורך החוף, השיחות העמוקות, פגישת ההורים, עצות החברים והדיבור ההדרגתי לעבר השלב הבא.