היא לא רצתה להיות כוכבת, היא רק רצתה לצרוח – כך אומרת שינייד אוקונור, שבגיל 55 מתגלה כחריפה, חכמה ומעניינת יותר מתמיד. אוקונור מספרת את סיפור חייה – סיפורה של אמנית שצמחה במקום קשה ומתוך טראומות ילדוּת והתעקשה למחות ולספר את סיפורה לעולם שעדיין לא היה מוכן לשמוע. קטעי ארכיון, מוזיקה וראיונות עם אוקונור מציירים את מאבקיה בדעות קדומות ומיזוגניה, ומציירים דמות עמוקה, השונה לגמרי מהדימוי המעורער שהוצמד לה בתקשורת.
קולומביין הוא שם של ביה"ס תיכון בעיירה ליטלטון בקולורדו. ב-20 לאפריל 1999 השכימו שניים מתלמידי בית הספר והלכו לשחק באולינג בשש בבוקר. לאחר המשחק הלכו לביה"ס, התחילו לירות לכל עבר ובתום הטבח התאבדו. התוצאה 13 הרוגים ועשרות פצועים. מייקל מור,שזכה באוסקר לסרט התיעודי על סרט זה, יוצא מנקודת מוצא של אירועי קולומביין לחקור את אובססיית הנשק של האמריקאים. התוצאה היא סרט מניפולטיבי ודמגוגי (ומאוד אקטואלי באנטי-אמריקאיות שלו) אשר מצליח לעלות לא פעם חיוך על פני הצופים למרות הנושא הקשה, בעיקר בזכות הכשרון הרב של יוצרו. אחד הסרטים התיעודיים המבריקים של כל הזמנים.
בניגוד גמור להוראות שלטונות החוק בקליפורניה, אחוות נזירות אקטיביסטיות בשם "אחיות העמק" הקימה בשטחן חוות קנאביס לא-חוקית ממנה הנזירה וחלק ממשפחתה מפיקים מוצרים רפואיים, ובכך עוזרים לסובלים ממחלות קשות, מאפילפסיה ועד סרטן. גיבורת הסרט "נזירות הקנאביס" האחות קייט, שלמרות שאינה באמת הנזירה האולטימטיבית - היא דמות עם תעוזה מעוררת השתאות וכריזמה שאי אפשר לבטל. מטרת-העל שלה ושל סביבתה היא עידוד לשימוש נכון וצודק בצמא המרפא המכונה "קנאביס". ועדין, אין באמור בסרט כדי לעודד כל שימוש ו/או גידול ובטח לא סחר בצמח המרפא, שכן הדבר עדיין אסור חוקית במרבית מדינות העולם.