עיבודו הסוער והחושני של מילוש פורמן למחזהו של פיטר שייפר. גיבור המחזה הוא המלחין האילקי אנטוניו סאליירי המשחזר בדמיונו - מתוך בית חולים לחולי רוח בו הוא מאושפז - את יחסיו עם וולפגאנג אמדאוס מוצארט. מוצארט הצעיר, הפראי, המוכשר והשחצן היה לצנינים בעיניו של סאליירי, מלחין החצר של פרנץ יוזף השני. פורמן מציג במרכז את המוסיקה של מוצארט ומאיר בעזרתה את קנאתו של המלחין הקשיש המכיר בבינוניותו ומוגבלותו.
לאחר מותו של המלחין המהולל, מוריש לודוויג ואן-בטהובן את כל יצירתו לאשה שזהותה אינה ידועה לאיש, והיא מוזכרת במכתבו רק כ"אהובה הנצחית". עוזרו האישי של בטהובן יוצא לחפש אחרי האשה המסתורית.
בשנות ה-40 זרחה הדי לאמאר בשמי הקולנוע של הוליווד ואף זכתה לכינוי "האישה היפה ביותר בעולם". בת להורים יהודים מאוסטרו-הונגריה, הדוויג אווה מריה קיזלר קיבלה את שמה החדש מהמפיק האגדי לואיס מאייר לאחר שנמלטה ללונדון והשתתפה בהפקות בריטיות ואמריקאיות. לאמאר נודעה בעיקר ביכולתה לחרוך את המסך ובאוסף מרשים של בעלים, אך גם הייתה פריקית של חדשנות טכנולוגית וסייעה לפתח שיטת שידור מוצפנת ששימשה את בעלות הברית נגד הנאצים, ואף הניחה את הבסיס לתקשורת סלולרית. הבמאית אלכסנדרה דין שוזרת הקלטות נדירות, חומרי ארכיון ושלל ראיונות לכדי סרט תיעודי מרגש על דמות מרתקת שלא זכתה להערכה הראויה לה – לא בתחום הקולנוע, ולא במדע.