סיפור אמיתי על מרי גריפית', לוחמת נחרצת נגד זכויות ההומואים,שבנה המתבגר התאבד בשל חוסר סובלנותה הדתית, מבוסס על ספרו של לורי ארונס.
צעיר ביישן וקצת מוזר הופך לפרדי מרקורי, הסולן האגדי של להקת קווין. סרט ביוגרפי בהשראת המסע הסוער של הלהקה לפסגת עולם המוזיקה והאתגרים האישיים שהתלוו אליו.
ויויאן היא מסורבת גט. היא והטוען שלה זקוקים לעילה כדי לחייב את בעלה בגירושין, ובאין אחת כזאת, על ויויאן לחכות שנים. סדרת הדיונים בבית הדין הרבני, הופכים למופע קפקאי, קומי, בו ה"נתבע" הוא המחליט היחידי על פסק דינו.
עוד פילם נואר של המאסטרו, אם כי לא לגמרי אופייני לו. אלפרד היצ'קוק שב להשתעשע במדרגות, הפעם אלה שיורדות לרכבת התחתית. מאני בלסטרו (הנרי פונדה) הוא מוזיקאי שעובד קשה לפרנסתו במועדון ניו יורקי. כאשר אשתו זקוקה לטיפול שיניים, מאני מתכוון ללוות כסף על חשבון פוליסת הביטוח שלה. אלא שהפקידים מזהים אותו בטעות כמי ששדד אותם, ומזעיקים את המשטרה. מבוסס על סיפור אמיתי.
ללא שום סיבה הגיונית, אנשים מתחילים לאבד את הזיכרון שלהם. לחלקם זה קורה מיד, בבת אחת. לאחרים, זה קורה באיטיות. הם שוכחים את שמו של המורה שלהם מכיתה ג'. הם שוכחים להגיע לחתונה של החבר הכי טוב שלהם. בסופו של דבר הם שוכחים את עצמם ואת כל מה שהופך אותם למי שהם. זה העולם שבו אמה (אוליביה קוק) וג'וד (ג'ק אוקונל) מוציאים את עצמם זמן קצר לאחר שנפגשו והתאהבו. לאחר התגלית המצערת שג'וד חלה במחלה שתמחק בסופו של דבר את זכרונו, הזוג הצעיר ינסה לעשות הכל כדי לא לשכוח את האהבה שהם חולקים.
חנה שטרן (קירסטן דאנסט) היא נערה יהודייה אמריקאית שמואסת בסיפורי זכרונות של סבתה על זוועת השואה. בליל הסדר אחד היא הולכת לפתוח את הדלת לאליהו הנביא. באופן לא ידוע היא חוזרת אחורה בזמן לשנת 1942 ומוצאת את עצמה בעיירה יהודית טיפוסית בפולין, שם היא מכירה את רבקה (בריטני מרפי). היא מגיעה בזמן שנערכת חתונה אשר בסיומה מגיעים חיילים נאצים הלוקחים את תושבי העיירה למחנה ריכוז. חנה, המודעת לכך שהיא חזרה לתקופת השואה, חווה את השואה על בשרה ומחזקת את הסובבות אותה בסיפורים על חייה האמיתיים באמריקה ובעקבות המסע האישי שלה גם סיפורים על הקוסם מארץ עוץ. לבסוף מתחלפת חנה עם נערה חולה אחרת כדי להצילה ומגיעה לגיא הריגה. כשהיא נמצאת על סף מוות היא מתעוררת כשכל משפחתה סביבה היא מדברת עם סבתה בנושא השואה ומתוך הידע שלה (על דברים שסבתה לא סיפרה לה) מתברר שהיא לא חלמה אלא באמת חזרה אחורה בזמן. הסרט מסתיים עם המסר של תודעת השואה על רקע המשפחה השרה שירי חג בפסח.