הפיוט הקולנועי המדיטטיבי המרשים של אנדריי טרקובסקי (אנדריי רובלב), אולי סרטו האישי ביותר. הסרט משלב שירה כתובה, שירה ויזואלית, זיכרונות והגיגים של אדם בשנות הארבעים לחייו שעומד למות. הוא נזכר בימי ילדותו על רקע מלחמת העולם השנייה ובאמו האהובה. טרקובסקי מייצר הקבלה בין חייו לעבר הרוסי באופן כללי, ודן בסוגיות של "היסטוריה" (פרטית וקולקטיבית) ו"זיכרון" (פרטי וקולקטיבי). יצירה ויזואלית מבריקה, שמשחקת עם טקסטורות ועושה שימוש מרהיב ברוח, בנוזלים ובתנועת מצלמה וירטואוזית. המוזיקה של פרסל ובאך.

לאורך חייו חש מרטין סימונדס רדוף ע"י היעלמותו המסתורית של חברו היקר אותו הוקיר כאחיו, דווידל רפפורט; יהודי פולני ונגן כינור וירטואוז, שבשנת 1951 נעלמו עקבותיו זמן קצר לפני קונצרט בלונדון אשר היה אמור להזניק את הקריירה שלו. 35 שנים לאחר מכן, מרטין מגלה שדווידל נותר בחיים ויוצא למסע בין יבשתי אובססיבי על מנת למצוא אותו ולהבין מדוע עזב.

ארבעה חברים שזכו במתת אל של כוחות על טבעיים נפגשים להם כל שנה בבקתה מבודדת ביער לסיעור מוחות ולהעלאת זיכרונות. יום אחד הכל משתנה וההווה הורוד מתחיל לקבל צבעים כהים או אם תרצו ? מה רוצה התולעת? מבוסס על ספר של סטפן קינג (בית קברות לחיות) בבימויו של לורנס קאסדן (החברים של אלכס) עם מורגן פרימן (חומות של תקווה), ג??ייסון לי (mallrats) ודוני וולברג (new kids on the block).